top of page


אנחנו יודעים להסביר כמעט כל תופעת טבע. כשזה מגיע לכוח, אנחנו עדיין מחפשים נבלים
כשהעולם מורכב מכדי להבין מי מחזיק בכוח, המוח מחפש מישהו להאשים. תיאוריות קונספירציה ממלאות היום תפקיד דומה לזה שמילאו בעבר אמונות טפלות
זמן קריאה 5 דקות


"זמן הסיגריה" שאתם צריכים להכניס ליומן - גם אם אתם לא מעשנים
אנחנו נוטים לתכנן את זמן הביצוע של משימות, אבל לא את המחיר הנפשי שהן גוזלות. לכל משימה יש גם זמן סמוי להתארגנות רגשית, וגם הוא צריך מקום ביומן
זמן קריאה 4 דקות


האם תרופות נגד חרדה פשוט קונות למוח זמן?
יש מטופלים חרדתיים שחוששים שהכדורים יהפכו אותם לשאננים מול סכנה, ודיכאוניים שפוחדים שהם יגרמו להם לוותר על החיים. אבל אולי לפעמים הטיפול פשוט עוצר לרגע את התסריט האוטומטי ביותר
זמן קריאה 4 דקות


למה אנחנו מדברים בלי סוף דווקא על מה שאנחנו מכחישים?
ככל שה"לא" דורש יותר הסברים, יותר שכנוע עצמי ויותר מאמץ, כך גדל הסיכוי שהוא מסתיר רגש שקשה מדי לומר ישירות
זמן קריאה 4 דקות


כספת לנפש: למה לפעמים מישהו אחר צריך לזכור בשבילנו
ברגעי משבר אנחנו לא מאבדים זיכרונות, אלא את הגישה אליהם. אחד התפקידים הסמויים של הטיפול הוא לשמור את הזיכרונות שהודחקו, לשלוף אותם ברגע הנכון ולחבר מחדש את חלקי הפאזל
זמן קריאה 4 דקות


טובעים במספרים: למה טופס תמים מעורר בנו פחד לא פרופורציונלי?
מה קורה כשמילוי טופס או חרדה ממספרים מעוררים בדיקה כפייתית, דחיינות או קיפאון — לא בגלל הקושי, אלא כי כל טעות קטנה עלולה לגרור סבך בירוקרטי מתמשך, ובמקרה הקיצון אף להסתבכות מול החוק
זמן קריאה 4 דקות


אנחנו לא מדמיינים - העומס באמת עושה אותנו טיפשים יותר
גם אחרי שהשגרה חוזרת, עומס מתמשך של דריכות והישרדות מצמצם את היכולת להתרכז ולחשוב - וכשהקושי הזה מתפרש ככישלון אישי, התקיעות רק מעמיקה
זמן קריאה 3 דקות


תובנה או התקף חרדה? כשחוסר האונים מתחפש להארה
בתקופות משבר המוח שלנו מייצר "תובנות" בקצב מסחרר — אבל לא כולן אמיתיות. יש דרך לדעת מאיפה הן באות
זמן קריאה 4 דקות


"החיים יפים": כשאנחנו משחקים אותה חזקים בשביל הילדים
פעמים רבות, ברגעי איום אנחנו מחליפים פחד במשחק וביצירתיות כדי להגן על הילדים - אך עצם האחריות לאחר מעבירה אותנו מחוסר אונים לניהול פעיל של הסיטואציה, ובכך מגינה גם עלינו
זמן קריאה 4 דקות


"כולם עושים את זה": האליבי החברתי שמנרמל את הגבולות שלנו
האמירה הזאת נשמעת כמו תיאור מפוכח של המציאות, אבל לרוב זו דרך לרכך אשמה ולהפוך בחירה אישית לגזירת גורל חברתית
זמן קריאה 4 דקות


"מה לא בסדר איתי?": כשהשאלה המרכזית בטיפול היא לא השאלה הנכונה
מה קורה כשהחיפוש האובססיבי בטיפול אחר תווית קלינית מדויקת לבעיה היא הסחת דעת מהשאלה האמיתית - שהתמודדות עימה עלולה לחשוף את הכאב שהיא מסתירה
זמן קריאה 4 דקות


"ואם כולם יקפצו מהגג": למה אנשים חכמים התחברו עם ג'פרי אפשטיין?
איך הטיות מוחיות, אפקט העדר והצורך בשייכות גרמו לאנשים ממש לא טיפשים להתעלם מכל כך הרבה דגלים אדומים של מוסר - ומה אנחנו יכולים ללמוד מכך על נקודות העיוורון שלנו
זמן קריאה 5 דקות


למה רוב המבוגרים לא מציירים?
רוב הילדים מפסיקים לצייר כשהם מגלים שהם לא מצליחים לצייר באופן מציאותי מספיק. תרגיל פשוט של שלוש דקות יכול להחזיר מעט מהקסם האבוד
זמן קריאה 5 דקות


אכפתיות בערבון מוגבל: כשהאמפתיה נעלמת עם הפרידה
שלוש רמות של אכפתיות מסבירות איך בן זוג יכול להשקיע שנים בילדים שאינם שלו - ואז להיעלם בלי הסבר וללא חרטה
זמן קריאה 4 דקות


למה אנחנו כל כך זקוקים לבמה?
הצורך להתבטא ולהרגיש מובנים אינו קפריזה נרקיסיסטית - הוא מנגנון הישרדות עתיק שהרשתות החברתיות הפכו למלכודת פסיכולוגית
זמן קריאה 4 דקות


כאוס פנימי מול תלונה כרונית: מהו הקונפליקט שתוקע אותנו במקום?
לפעמים רק נדמה לנו שאנחנו מחפשים פתרון - אבל הכעס והעצב הבריאים שלנו חוסמים זה את זה, ואנחנו במצב של קיפאון
זמן קריאה 5 דקות


האם יש דבר כזה אוטרוברט - או שמדובר במנגנון מתוחכם של העצמי הכוזב?
ואולי אתם לא סתם אאוטסיידרים מוזרים ומיוחדים - אלא סוחבים מהילדות דפוס מְרַצֶּה כמנגנון הגנה?
זמן קריאה 5 דקות


למה אנחנו כל כך עייפים?
זו לא חולשה אישית, אלא תגובה נורמלית לחיים אינטנסיביים ודורשניים מדי – על עבודת יתר, יוקר מחיה ושחיקה בישראל
זמן קריאה 5 דקות


עידן אי-המאמץ: למה אנחנו בוחרים בדרך הקצרה שמדלגת על החיים?
ההחלטות היומיומיות אולי משפרות מדדים - אבל מרחיקות אותנו מהחיים עצמם
זמן קריאה 4 דקות


יש לזה צורה: למה אנחנו מתעקשים לסדר את הכאוס?
מסטיבן זונדהיים ועד לחדר הטיפול: למה אנחנו כל הזמן מנסים ליישר תמונות עקומות, לסדר מגירות ולהחזיר לדברים את הצורה שלהם
זמן קריאה 4 דקות
bottom of page

