top of page

כאוס פנימי מול תלונה כרונית: מהו הקונפליקט שתוקע אותנו במקום?

תמונת הסופר/ת: Amalia Rosenblum
Amalia Rosenblum
27 בנוב׳ 2025
זמן קריאה 5 דקות

עודכן: 22 באוק׳

לפעמים רק נדמה לנו שאנחנו מחפשים פתרון - אבל הכעס והעצב הבריאים שלנו חוסמים זה את זה, ואנחנו במצב של קיפאון

נועה (שם בדוי, כמו שאר השמות במאמר), בת 60, מפיקת טלוויזיה ותיקה מתלוננת ללא הרף בפני כל מי שמוכן להקשיב (וגם מי שלא) על כך שבכל זירה חשובה בחייה, הכל נופל עליה. כשאני מנסה לקרב אותה לרגשות העמוקים שלה, אנו נתקעות תמיד בחומת התלונה. בעיניה, הבעיה היא ברורה: "נמאס לי שכולם סומכים עליי שאציל את המצב, אף אחד לא מקבל אחריות".

יואב, בן 54, נמצא בזוגיות עם אישה שפיתחה כלפיו סוג של אלרגיה רגשית. למרות ניסיונותי לחשוף בפניו את הפגיעות שלו בפניה, הוא ממשיך להטיל הערות עוקצניות בבית: "את יותר מכורה לטלפון מהילדים", או "לכולם יש לך זמן חוץ מלנו". גם הוא תקוע בתלונה, שהביטוי שלה פשוט: "אשתי בן אדם קר, ואנוכי, היא מזניחה אותי".

רונית, בת 43, אמנית מצליחה, גילתה שבן זוגה בגד בה לאורך זמן. כשהיא מתחילה להתלונן עליו, המאזינים יכולים לצאת מהחדר ולחזור אחרי 20 דקות מבלי שתשים לב.

כולנו יכולים להיתקע בתלונה, להמשיך לנסוע בכיכר מבלי להעז לצאת באף יציאה. לא תמיד אנו מבינים עד כמה התלונה כרונית חסרת תוחלת. אפילו בטיפול, נדמה לנו שדיבור חוזר על קשיי בן הזוג, הבוס או המציאות בכלל – משמעותו עיסוק בבעיה. אלא שמנקודת מבט פסיכולוגית, תלונה כרונית אינה פעולה; היא מצב של קיפאון.

מערכת הגנה שיצאה משליטה

בטיפול ממוקד רגש (EFT) של לז גרינברג, תלונה היא תוצאה של כעס ועצב בריאים שמנסים לבוא לידי ביטוי. אבל בכל פעם שאחד מהם עומד להניע אותנו לפעולה, הרגש השני מרים ראשו וחוסם אותו. כעס בריא מניע לפעולה: הוא מאפשר להציב גבולות, לומר "אני לא מוכנה" ולשנות מצב. גם עצב בריא חיוני: הוא מאפשר להתאבל, לשחרר אחיזה ממה שאיבדנו ולחפש נחמה.

כשהכעס חוסם את העצב או להפך, נוצר מצב של תלונה. אנחנו כועסים מדי כדי לחוות עצב, או עצובים מדי כדי להילחם על מקומנו. דומה לשני אנשים שמנסים לצאת באותו הזמן מאותה דלת: הם נתקעים ומסתובבים חזרה לחדר, והרגשות הלא מבוטאים הופכים לתלונה.

לכיכר התלונה יש בדרך כלל שתי יציאות: כעס אסרטיבי או עצב אדפטיבי. איך נדע איזו מתאימה לנו? אחת הדרכים היא לשאול את עצמנו: איזה קונפליקט פנימי קיים בסיטואציה הנוכחית?

חשוב להדגיש: הכוונה היא לא להשלמה פסיבית עם המציאות, אלא זיהוי עימות פנימי בין שני כוחות נפשיים שחוסמים זה את זה ומונעים תנועה. בטיפול ממוקד רגש, ניתן להבחין כי אחד מהם הוא רגש אדפטיבי, והשני סוג של תופעה "אוטו-אימונית", מערכת הגנה רגשית שיצאה משליטה.

כאוס פנימי מול תלונה כרונית: מהו הקונפליקט שתוקע אותנו במקום? - אילוסטרציה

אבודים בתלונה

השאלה "איזה קונפליקט פנימי יש לי בסיטואציה?" היא גרסה פרקטית של טכניקת "הכיסא הריק" ב-EFT. המטפלת מציבה כיסא ריק מול המטופל, והמטופל ממלא לסירוגין את הכיסא ואת הספה עליה הוא יושב בדרך כלל. בכיסא הריק הוא מגלם קול מרכזי שממרר את חייו – לרוב מבקר פנימי חמור או קול מחריד.

ברוב המקרים שבהם המטופלים תקועים בתלונה, עבודת הכיסאות מאפשרת לזהות כי הקול התוקפני מפעיל אוטומטית רגש ישן ולא-אדפטיבי (Maladaptive Emotion). במקרה של קול ביקורתי, זו הרבה פעמים בושה עמוקה ("אני לא בסדר"). במקרה של קול מחריד, מדובר לרוב בפחד משתק. העיקרון המנחה ב-EFT הוא ש"רק רגש יכול לשנות רגש".

בסופו של התהליך, במקרה של מטופלים התקועים בתלונה, בדרך כלל נראה את אותה תגובה לא אדפטיבית ישנה מוחלפת על ידי אחד או שני רגשות בריאים ומניעים לפעולה. כפי ששיני קבע מחליפות דוחפות החוצה את שיני החלב: כעס אסרטיבי בריא (Assertive Anger) הוא הרגע שבו המטופלים מפסיקים להתכווץ מול התקיפה הפנימית, מזדקפים מולה ואומרים: "די, אני לא מוכן שתדבר אליי ככה יותר. זה לא מגיע לי" או "את הורסת לי את החיים עם כל תרחישי הארמגדון האלה, תני לחיות".

עצב אדפטיבי (Adaptive Sadness) הוא הרגע שבו במקום לפחד מהאיום, המטופלים מצליחים להרגיש את הכאב על הסבל שנגרם להם מהפגיעה העצמית הזו. כמובן שהרבה פעמים מגלים על הדרך שהקולות האלה דומים באופן לא מקרי להורים שתיווכו לנו את המציאות בילדותנו.

ספר הקונפליקט הפנימי

במקרה של נועה, היא מצליחה להגיד: "מצד אחד אני מתה לצרוח עליהם ולהגיד להם לא ושיסתדרו לבד, אבל מצד שני יש בי חלק שאומר שאם אני לא אציל את המצב, הם יבינו שאני כבר מבוגרת מדי לתחום, ושאני חייבת להמשיך לתת להם ערך מוסף". כשאני מבקשת מיואב לחפש את הקונפליקט הפנימי שלו הוא אומר: "מצד אחד אני מתגעגע אליה ומרגיש ממש עצוב ובודד ומצד שני אני מפחד שאם אני אגיד לה את זה היא תחשוב שאני פתטי ואז היא תדחה אותי סופית".

הפתרון בטיפול ממוקד רגש הוא לעזור לנועה לעבד את הבושה מול המבקר הפנימי ולהחליף אותה בכעס אסרטיבי - כשהיא תכעס על הקול הפנימי שדורש ממנה להיות "מושלמת", היא תוכל להציב גבול לעמיתיה מבלי להרגיש אשמה. במקרה של יואב, הפתרון הוא להתמודד עם הקול המחריד עד שיוכל להרגיש את העצב האדפטיבי על חוסר הקרבה, העצב הזה יאפשר לו לגשת לאשתו בכנות ולבקש אינטימיות, או לחלופין, להתאבל על הקשר ולהבין שהוא לא מקבל את מה שהוא צריך.

אם אתם בודקים את השיטה על עצמכם, זכרו שיש להבדיל בין קונפליקט אמיתי לבין קונפליקט מדומה. לרדת על עצמכם בגלל איך שהתמודדתם עם סיטואציה ("איזה טיפשה יצאתי", "למה לא עניתי לו?") – זה לא קונפליקט פנימי. זו ביקורת עצמית על התנהגות שכבר קרתה, סוג של קול פנימי שמנסה לתקן אתכם בדיעבד.

ישנה גם מלכודת מתוחכמת יותר, שמאפיינת לעיתים מבני אישיות נוקשים יותר או הפרעות אישיות. זה המצב של רונית. כשאני שואלת אותה מהו הקונפליקט הפנימי שלה ביחס לבעלה, היא אומרת: "אני כל כך כועסת על עצמי שלא ראיתי כמה הוא רעיל ופוגעני קודם לכן".

לתמימים - בהם רונית עצמה - זה נשמע כמו קבלת אחריות ("אני כועסת על עצמי"). אבל כאן ובמקרים אחרים מדובר בתמרון שנועד להימנע מהקונפליקט האמיתי והכואב - התמודדות עם התוקפנות שלה בקשר, שאולי תרמה לרומן, או עם החולשות שהביאו אותה להעלים עין מתכונות אחרות של בעלה, כל עוד הן היטיבו עמה. כל עוד רונית לא מוצאת בתוכה את החלק שבאמת יצר יחד עם בעלה את הדינמיקה – היא לא מזהה את הקונפליקט שיעזור לה לצאת מהתלונה.

הניסוח הפשוט ביותר של קונפליקט שיכול לעזור לצאת מהתקיעות הוא: מצד אחד אני מרגישה (הרגש העמוק, למשל עצב) ורוצה לעשות (הפעולה שהרגש מביא אליה, למשל לבקש חיבוק), ומצד שני יש בי חלק שמאיים עלי (האיום שהקול הפנימי משמיע, למשל "רק אדם רע מתנהג ככה" או "אם תעשי את זה יעזבו אותך").

עבור מי שמסוגלים להכיל את אי הנעימות של קונפליקט פנימי אמיתי, הרווח הוא עצום. היציאה מכיכר התקיעות היא הקלה גדולה. או שנחוש בכעס הבריא, שמביא איתו נטיית פעולה (Action Tendency) ביולוגית לעמוד על שלנו, להגיד "לא" או לקום וללכת; או שנצליח להרגיש עצב בריא, שמביא איתו את הצורך לבכות, לבקש עזרה וקרבה, ולשחרר.

ומה לגבי רונית? היא שומרת בקנאות על הכתם העיוור שלה. האקס נשאר מפלצת מוחלטת והיא נשארת הקורבן הטיפש. קשה לעבור איתה על קונפליקט פנימי אמיתי. רונית הקיאה והוקיעה את החלקים הלא מושלמים החוצה כדי להגן על עצמה. בפוקר אומרים שאם אתה לא מזהה את הפראייר, אתה הפראייר. בהשאלה ניתן לומר שאם אתם לא מזהים את הקונפליקט הפנימי שלכם, אתם כנראה הבעיה הגדולה של מערכות היחסים שלכם.


שנפתח יומנים? אם אתם רוצים לקבוע ייעוץ, להזמין הרצאה או להציע שיתוף פעולה שלחו לי מייל אל: amalia.rosenblum@gmail.com

 
 
bottom of page