top of page

רומנים, אישיות בלתי נסבלת ועבודה מסביב לשעון: למה מיליארדרים מתגרשים?

תמונת הסופר/ת: Amalia Rosenblum
Amalia Rosenblum
11 במאי 2021
זמן קריאה 4 דקות

עודכן: 22 באוק׳

כסף לא פותר את כל הבעיות בזוגיות, ואנשים עשירים לא בהכרח חווים גירושים קלים יותר. ביל ומלינדה גייטס הם האחרונים להצטרף לרשימת המתגרשים העשירים, בזמן שאנחנו מביטים עליהם בסקרנות.

נדמה שעם דעיכת הקורונה יש עלייה במקרי הגירושים בקרב העשירים ביותר. מלינדה וביל גייטס הם הזוג האחרון שמצטרף לרשימה הזו. קדמו להם קים קרדשיאן וקניה ווסט, הזמרת האמריקאית קלי קלרקסון, מעצבת האופנה והסלבריטאית הוותיקה מארי-קייט אולסן, ועוד לפני המגפה גם ג'ף בזוס ומקנזי סקוט, שמאז כבר הספיקה להינשא מחדש וגם לטלטל את עולם הפילנתרופיה. לרשימה זו אפשר לצרף גם את רודי ג'וליאני ואשתו האחרונה ורבים אחרים.

גירושים של אנשים עשירים הם עסק שמעורר כל מיני רגשות, החל מ"אני לא מבינה איך את בוכה כשאת הילדה הכי יפה בגן" ועד לשמחה לאיד, ובעיקר הרבה סקרנות. העשירים ביותר בדרך כלל מיישבים את המחלוקות שלהם מחוץ לבית המשפט. לכן, ברגע שמדווחים בתקשורת על זוג מיליארדרים שמתגרש, זה מיד מסקרן אותנו. אבל אני חושבת שהדבר שמדהים אותנו במיוחד זו האפשרות שגירושים מסוג זה יהפכו למלוכלכים.

אנחנו יכולים להבין כשזוג מתגרש ורב על כסף, כל עוד מדובר בסכום בינוני שחלוקתו משפיעה באופן דרמטי על איכות החיים של הצדדים. אבל כשיש ערימות של כסף, וברור שאיכות החיים של שני הצדדים עומדת להישאר בדיוק כפי שהיתה, קשה לנו לתפוס על מה הם רבים.

אני כמובן לא באמת יודעת מה גרם לזוגות האלה להיפרד, אבל יש לי כמה ניחושים מושכלים:

קורונה, נסיעות ורומנים

ראשית, הקורונה, ובמיוחד הסגרים, היו קשים לזוגות עשירים ממש כמו שהם היו קשים לזוגות אחרים בכל המעמדות הכלכליים. ואני יכולה אפילו לחשוב על סיבות שהפכו את החיים אחד בתחת של השני לקשים במיוחד עבור זוגות עשירים. אחת מהן היא העובדה שאצל רבים מהזוגות האלה, בימים שבשגרה, צד אחד, בדרך כלל הבעל, עובד בטירוף, לא רק מסביב לשעון אלא גם מסביב לעולם.

ייתכן בהחלט שהאטרף הכללי של העבודה של אחד הצדדים מקשה על המשפחה אבל מקל במובן מסוים לקיים חיי זוגיות. כשמבלים פחות זמן ביחד, לפעמים הדבר דווקא מאפשר לבלוע יותר צפרדעים. כשזוגות כאלה מוצאים את עצמם פתאום מבלים יותר זמן ביחד מאשר בחופשה השנתית שלהם, נעשה יותר קשה להתעלם מהפערים והכאבים הרגשיים. אם נוסיף לכך את העובדה שהקורונה הפגישה אותנו עם סופיות החיים, שאותה אנחנו משתדלים להדחיק, והביאה רבים מאיתנו להרהורים פילוסופים וקיומיים. אפשר להבין שאנשים במצב הזה שאלו את עצמם: "כעת משהתברר לי שלא אחיה לנצח, האם אני באמת מעוניין להעביר את הזמן שנותר לי עם האדם הזה, שיש לי איתו פחות במשותף ממה שחשבתי?"

בנוסף, כתופעת לוואי, הקורונה חשפה רומנים. אנשים עשירים מאוד נופשים בצורה אחרת, אוכלים בצורה אחרת, מתעמלים בצורה אחרת מכולנו, וגם מנהלים את הרומנים שלהם אחרת משאר האוכלוסייה. תקציב בלתי מוגבל ועבודה שמשלבת המון נסיעות בעולם מביאים לכך שרומנים באחוזון העליון יכולים להתנהל בקלות לוגיסטית יחסית במשך תקופות ארוכות. הקורונה הנחיתה אנשים במצב הזה לקרקע, והם נאלצו להתחיל לנהל את הרומנים שלהם בצורות האידיוטיות שבהן בני אנוש רגילים מנהלים רומנים, מה שהביא לכך שיותר רומנים התגלו או לחילופין לכך שנעשה לבני הזוג שלהם יותר קשה להעלים עין.

וחוץ מזה, חלק מהעשירים לא נעשו עד כדי כך עשירים משום שהם אנשים שמאוד נוח לחיות איתם. ג'סטין מאסק, אשתו לשעבר של אלון מאסק, כתבה: "הם דיסלקטיים, הם אוטיסטים, יש להם הפרעת קשב, הם קוביות בתוך חורים עגולים, הם מחרפנים אנשים, נכנסים לוויכוחים, ומטלטלים את הסירה". לא כזה מגניב.

למה מיליארדרים מתגרשים - אילוסטרציה

גירושים בסכומים בלתי נתפסים

אז נניח שאפשר להבין איך הכסף לא פותר את כל הבעיות, והעשירים ביותר עדיין מתגרשים, אז האם הגירושים האלה קלים יותר? כן ולא. ראשית, אם אין אמון בין בני הזוג, תהליך של חלוקת המשאבים הכלכליים ברמות העושר האלה הוא מורכב בצורה בלתי נתפסת.

רוב הזוגות "הרגילים" צריכים לחלק ביניהם דירה, מכונית, פנסיות ומשכנתה, אך הנכסים של הטייקונים נמצאים במבנים פיננסיים סופר-מורכבים, במדינות שונות, ונתונים לחוקים מורכבים שדורשים התערבות של מומחים רבים. אפשר לקבוע את ערכה של דירה ולהחליט מי קונה את מי, אבל כשהעסקים מורכבים, זה מאתגר באופן קיצוני לחלק אותם. גם כשיש אמון ויש הסכמה, הסכמי הגירושים של זוגות כאלה נראים הרבה יותר כמו חוזים עסקיים, מן הסתם. אבל אפשר להניח שזה לא אומר שאין כאב רגשי כמו בכל תהליך פרידה.

בנוסף, בעבר ילדים מרקע מבוסס נחשבו כמי שנמצאים בסיכון נמוך לבעיות פסיכולוגיות יותר מילדים אשר באים ממצוקה כלכלית. עם זאת, כבר כמה שנים שיש מחקרים שמצביעים שילדים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה נמצאים בסיכון מוגבר לבעיות כמו התמכרות ושימוש לרעה באלכוהול וסמים, לחרדה ולדיכאון. אחת ההשערות - וכאן אנחנו מגיעים להורים - היא שהקשיים הללו הם תופעות לוואי של החיים בבית הישגי ביותר, ושל מרחק מההורים.

ועוד מילה על הילדים: מצד אחד, אחרי שההורים מתגרשים, נראה על פניו שלפחות בקרב משפחות עשירות - גם אם אין לנו מידע על מיליארדרים - ההסתגלות של ילדים מבתים עשירים לחיים בשתי משפחות היא טובה יותר מאשר של ילדים ממשפחות עניות. נקודה זו נוגעת לרבים שעברו גירושים וחוו את הירידה הדרמטית במצבם הכלכלי. רוב המשפחות בקושי מצליחות להחזיק מעמד כשהן מחזיקות בית אחד. הפיצול של המשאבים הכלכליים ומשאבי הזמן לשני משקי בית עלול להיות קטלני, לפחות בשנים הראשונות. במובן זה, קל להבין מדוע ילדי עשירים, שרמת החיים שלהם לא נפגעת כשההורים שלהם נפרדים, ושגם לא צריכים לחוות אחרי הגירושים פער כלכלי בין החיים בבית של אימא לחיים בבית של אבא, מצליחים להסתגל יותר טוב פסיכולוגית למצב החדש מאשר ילדים שבעקבות הגירושים חווים ירידה במשאבי המשפחה.

מצד שני, גירושים הם עניין נפוץ יותר בקרב אנשים ללא כסף. בעיות כלכליות ואי-הסכמות לגבי האופן שבו צריך להתמודד איתן הן סוגיה נפוצה ביותר במערכות יחסים, ומכאן ייתכן גם שילדים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך שהוריהם מתגרשים מכירים יותר ילדים ומשפחות שנמצאים באותו מצב כמותם, מאשר ילדיהם של העשירים מאוד.

אם כל זה לא הרשים אתכם, ואתם עדיין מקנאים בהם, אז קודם כל, זה מובן. אבל קחו בחשבון שתקופות של התעשרות הן רגישות מאוד ביחסים, והסיכון לגירושים גדל בתקופות של זינוק במצב הכלכלי של בני הזוג. את חלק מהסיבות כבר הזכרתי בעצם כאן למעלה אבל בנוסף, לזוגות שרק עכשיו מתחילים להתעשר יש כעת סוג חדש ורגיש של נושאים שהם יכולים לא להסכים עליו: התנהלות כספית ועסקית.


שנפתח יומנים? אם אתם רוצים לקבוע ייעוץ, להזמין הרצאה או להציע שיתוף פעולה שלחו לי מייל אל: amalia.rosenblum@gmail.com

 
 
bottom of page