top of page

מה בא קודם - הרגש או השכל? רק התשובה הנכונה תביא להצלחה בטיפול

תמונת הסופר/ת: Amalia Rosenblum
Amalia Rosenblum
27 ביולי 2021
זמן קריאה 5 דקות

עודכן: 22 באוק׳

שאלת הביצה והתרנגולת של עולם הטיפול היא אם אנחנו קודם מגיבים רגשית לאירוע או שאנחנו ראשית מפרשים אותו. אסכולות ממוקדות רגש סבורות שתגובות רגשיות מהירות מהפרשנות השכלית

מה בא קודם - הרגש או הפרשנות? השאלה הזו היא הגרסה הטיפולית של הביצה והתרנגולת. אסכולות טיפוליות מכובדות כמו הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי דוגלות בכך שהפרשנות יוצרת את הרגש. ואילו אסכולות ממוקדות רגש בטוחות שתגובות רגשיות מהירות בהרבה מפרשנות, ולכן אין שאלה שהרגש קובע את הפרשנות. האחרונות כמובן צודקות (הכינו את הלפידים), אבל למה זה משנה?

הרי מטופלים רבים לא יודעים בדיוק להגיד באיזו גישה עובדת המטפלת שלהם. CBT או EFT, למי אכפת איזה שלוש אותיות כתובות שם על התעודה הממוסגרת בכניסה לקליניקה? אפשר לומר שאי-הידיעה הזו היא בסדר, משום שאחד הממצאים החוזרים במחקר על האפקטיביות של פסיכותרפיה הוא שאיכות הקשר בין המטפלת לבין המטופל היא הרכיב המשמעותי ביותר בניבוי הצלחת הטיפול.

ולמרות זאת, ההבדלים בין גישות טיפול ממוקדות רגש לבין גישות כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הם לא רק משחק תיאורטי, אלא בעלי משמעות עצומה מבחינה קלינית. אם יש לך נזילה בבית, השאלה אם הפעולה הנכונה היא אטימה של הגג או פתיחה של הצינורות ואטימתם מחדש היא לא משחק, אלא שאלה שהתשובה שלה תכריע אם גם בחורף הבא תסתובבו בבית בין סירים שבתוכם מגבות.

נתבונן רגע בהבדלים היסודיים בתפיסות העולם כדי להבין מדוע זו שאלה מכריעה. בראיית העולם ה-CBT-יסטית מתייחסים לפעמים למשהו שנקרא "מודל אפר"ת". ככל שאני לומדת יותר על המוח, כך המודל הזה מרתיע אותי יותר, ולא רק בגלל שהשם שלו מזכיר אגודה שפועלת נגד הפלות. ראשי התיבות אפר"ת מציינים את ארבעת הרכיבים מהם בנויה החוויה הרגשית שלנו בעולם, לכאורה לפי הסדר שבו היא נבנית: אירוע, פרשנות, רגש, תגובה.

מהו אירוע? אירוע הוא רגע שבו החושים שלנו נתקלים במידע חדש. אירוע ביחסים יכול להיות למשל רגע שבו אנחנו נכנסים הביתה ומתבאסים כשאנחנו רואים את בן הזוג שלנו והוא לא מרים את ראשו אלינו. כלומר, החוש הפעיל כאן הוא הראייה. הפרשנות היא ההסבר שאנחנו נותנים למידע שהגיע אל החושים שלנו. בעוד המידע החושי מגיע מן החוץ ולכן הוא אובייקטיבי, הפרשנות מתבצעת בתוך המוח ולכן היא מהלך קוגניטיבי וסובייקטיבי. הפרשנות שלנו לכך שבן הזוג עסוק בטלפון שלו יכולה להיות למשל: "אין שום משמעות עבורו לעובדה שנכנסתי הביתה". אבל היא גם יכולה להיות: "הוא בטח חייב לסגור עכשיו איזו פינה דחופה בעבודה".

לפי מודל אפר"ת, הפרשנות היא קריטית משום שהיא זו שקובעת איזה רגש מתפתח כעת. אם נכנסתי הביתה ומצאתי את בעלי עמוק בטלפון ואני מפרשת את זה כסימן לכך שלא אכפת לו ממני, קרוב לוודאי שיתפתח בלבי רגש שלילי כמו עצב או כעס. אבל אם נוכח אותו טריגר אני מגיעה למסקנה שמשהו מטריד אותו בעבודה עד כדי כך שהוא לא יכול להתפנות אלי כשאני נכנסת הביתה, הרגשות שצפויים להתעורר בי הם אחרים לגמרי, למשל, דאגה או חמלה.

מה בא קודם - הרגש או השכל? רק התשובה הנכונה תביא להצלחה בטיפול - אילוסטרציה

בשלב הסופי של המודל, הרגש שלי יקבע את האופן שבו אגיב למוקד האירוע. אם הפרשנות שלי את המצב גרמה לי להרגיש כועסת או עצובה, אני עשויה להגיב באופן אחד, ואם אני דואגת לו או חומלת עליו אני עשויה להגיב באופן שונה לחלוטין. התגובה שלי תהפוך כמובן לאירוע מבחינתו, מה שיוליד אצלו מעגל של פרשנות, רגש ותגובה, ודי בכך שהפרשנות של אחד מאיתנו תהיה מוטעית, בכדי שניקלע ללופ שלילי.

כלומר, אם הייתי מטפלת הנעזרת במודל כמו אפר"ת, האזור שבו הייתי ממקדת את ההתערבויות שלי הוא בפרשנות. בהנחה שאין לנו שליטה על הטריגרים - האירועים המפעילים אותנו - ההיגיון מחייב להתחיל להשפיע על האדם בנקודה הראשונה הנמצאת בשליטתו - במקרה הזה זו הפרשנות.

אחת הטכניקות להתערבות בשלב הפרשנות נקראת "הטכניקה הסוקרטית", שתהיה מוכרת למי שאהב לפני 30 שנה את הסדרה "המרוץ אחר הגלימה". מדובר בשאלות שמעודדות את המטופל להסתכל באופן ביקורתי יותר על ההנחות והאמונות הבסיסיות ביותר שלו. המטפל מוביל את המטופל לזהות עיוותי חשיבה ולאתגר אותם, כשהמטרה היא לתקן את בוחן המציאות של המטופל.

בדוגמה שלנו, ייתכן למשל שהפרשנות מושפעת מנטייה קוגניטיבית לסינון שלילי של מידע. סינון שלילי הוא עיוות מחשבה נפוץ ביותר, שגורם לנו להתייחס רק למידע השלילי בסיטואציה שלפנינו, ולהתעלם מהמידע החיובי שגלום בה. כלומר, משנכנסתי הביתה וראיתי את בעלי מרוכז בטלפון שלו, התמקדתי בפרט השלילי הזה והתעלמתי מריח האוכל המתבשל בסירים, מהעובדה שהילדים מקולחים, ומהעובדה שבדרך כלל כשאני חוזרת הביתה מהעבודה הוא לא בטלפון אלא ניגש אליי ונותן לי נשיקה. התעמתות עם עיוות המחשבה הזה יכולה לשנות את הפרשנות שלי, ובהתאמה להשפיע על הרגשות שעולים בי נוכח הטריגר וכמובן להשפיע על התגובה שלי לבעלי.

כל זה כל כך יפה שממש חבל שזה לא נכון. כלומר זה קצת נכון, כמובן. העניין הוא שזה דומה יותר להורדת חום באמצעות אקמול מאשר לטיפול בחיידק שגרם לחום באמצעות אנטיביוטיקה. במובן זה, שיטת עבודה כזו מתאימה לטריגרים קצרי-מועד, כמו להתמודדות עם אמא שלך בארוחת ראש השנה.

לפחות כך נראים הדברים לפי טיפול ממוקד רגש. בטיפול כזה אנחנו מאמינים שהגורם הקריטי ביותר ביחסנו לסביבה הוא התגובות הרגשיות המיידיות שלנו. רגשות כמו כעס, עצב, פחד וגועל מהווים את התשתית של האופן שבו אנחנו בעולם ומתקשרים עם אנשים. רגשותינו משפיעים באופן יסודי על התפיסה שלנו, על הקוגניציה שלנו וכמובן על ההתנהגות שלנו, ולא להיפך. כלומר, מפת הדרכים הנכונה לשינוי מצבו הרגשי של האדם היא זו:

כלומר, "השכל" שאנחנו כל כך מתרשמים ממנו הוא בסך הכל סוג של יחצ"ן שעובד בשירות הרגשות שלנו, ואומר לנו מה שאנחנו רוצים לשמוע. אפשר לחשוב על הרגש ועל השכל כעל פידל קסטרו וצ'ה גווארה. כל מהפכן זקוק לכאורה לאידיאולוג. כך גם הרגשות שלנו מולידים מחשבות ופרשנויות שמצדיקות אותם.

אנחנו יכולים לאשש את המודל הזה באמצעות הידע הגופני שלנו. כשאנחנו הולכים ברחוב ולפתע מרחוק נשמע אופנוע חורך את הכביש, אנחנו עלולים להתכווץ בבהלה שמא זאת אזעקה. האזעקה מעוררת בנו קודם כל פחד, רק לאחר מכן מתעוררת הפרשנות. בתקופה של מלחמה, אזעקה תוביל לפחד שיוביל לפרשנות: נורו טילים על ישראל. הפרשנות הזאת תוביל להתנהגות: להיכנס לממ"ד. בתקופה שבין מלחמות, צליל שנשמע לרגע כמו אזעקה יוביל לפחד, ולאחר שהוא יחלוף תתפתח הפרשנות: בסך הכל עבר פה אופנוע, שתוביל להתנהגות: להיכנס לאינטרנט ולקנות כרטיסי טיסה.

עכשיו נחיל את זה על הדוגמה המקורית של אישה הנכנסת הביתה ומתבאסת כשבעלה לא מתייחס אליה. בטיפול ממוקד רגש, הנחת הבסיס תהיה שאם המטופלת לא מצליחה להגיב בצורה אפקטיבית לטריגר, אז כנראה שמשהו בסיטואציה נוגע לה בפצע רגשי ישן. המטפלת תנסה לעזור לאישה לזהות איזה רגע בדיוק בתוך האינטראקציה הוא זה שבו היא מתחילה להרגיש כאב, לפתח מודעות לכאב הזה, ולהתחיל לקשור קשר בין הכאב הזה לבין כאבים ותיקים יותר, שדורשים התייחסות. המטופלת יכולה לגלות כך שהיא מאוד רגישה להיעלמות של בעלה לתוך ענייניו, אולי כי ההורים שלה אף פעם לא היו פנויים כשהיא היתה חוזרת מבית הספר, והיא בילתה כמעט כל אחר צהריים לבד בבית עם שניצל תירס ופיתה מהמיקרו.

העבודה הטיפולית תתמקד בריפוי פצע הילדות ההוא. ההנחה היא שכשהפצע יתחיל להתאחות, והמטופלת תכיר יותר בקיומו, יכאב לה פחות כשבעלה ידרוך לה בטעות על המקום הפצוע. וכשיכאב, הכאב יוכל להיות מנוהל אחרת, משום שהמטופלת תוכל להעניק לעצמה את החמלה העצמית שהיא זקוקה לה בנושא הזה ואף להביא לידיעתו של בעלה את העובדה שיש לה שם פצע.

יש חפיפה מסוימת בין הרכיב ההתנהגותי של שני המודלים האלה. שתי הגישות מכירות בכך שהמוח לומד דרך חוויות ותיוגן, ובמובן זה, שני המודלים מכוונים ליצירת חוויות רגשיות חדשות שיתקנו את הלמידה הקודמת. ואם תשאלו מטפלי EFT איך זה שלגישה השנייה יש כל כך הרבה הצלחות, חלקנו נגיד לכם שמבלי שהם יודעים זאת, בפעמים שבהם הם באמת עוזרים ללקוחות שלהם, הם פשוט עושים טיפול ממוקד רגש, הם רק לא מכירים בכך. למען ההגינות אציין שאם תשאלו מטפלי CBT שאלה דומה לגבי מטפלים ממוקדי רגש, גם הם יגידו לכם שמדובר בחבורת שעונים מקולקלים שפעמיים ביום מראה את השעה הנכונה.


שנפתח יומנים? אם אתם רוצים לקבוע ייעוץ, להזמין הרצאה או להציע שיתוף פעולה שלחו לי מייל אל: amalia.rosenblum@gmail.com

 
 

פוסטים קשורים

bottom of page