לב חצוי: איך זה שהילד לא מקבל את בן הזוג החדש שלי?
עודכן: 22 באוק׳
אחד הפרדוקסים המתסכלים ביותר בזוגיות פרק ב' מגיע רגע אחרי שמצאתם את אהבת חייכם החדשה, אך משום מה הילדים שלכם לא "מפרגנים" לאושר הטרי שלכם. כך תעזרו להם לקבל את בן הזוג החדש שלכם ולעצמכם לקבל את הצד שלהם
אחד הפרדוקסים של הגירושין קשור לתחילתו של פרק ב'. על פניהם, גירושין עשויים להיות סיפור קשה עם סוף טוב, אם הצלחתם לצאת מזוגיות גרועה ולמצוא את עצמכם סוף סוף בזוגיות טובה. אבל כניסה לפרק ב' יכולה לסבך את הקשר שלכם עם ילדיכם. הילדים, כשכבר מרגע שהיו בבטן היו אלה שרציתם לשמור עליהם ולהגן עליהם, עלולים להפוך באופן לא מודע לגורם מאיים שיכול לסכן את האושר שקיוויתם לו.
אתם, ההורים, רוצים שהילדים יפרגנו, וחשים תסכול כשהם לא. מבחינת הילדים, התמונה מורכבת הרבה יותר. והיא לא נעשית מיד פשוטה יותר. אחד הדברים שחשוב לזכור הוא שהסיפור שלכם והסיפור של ילדיכם מתחיל בנקודות זמן שונות. מערכת היחסים שלכם לא מתה ביום שבו פירקתם את הבית. היא מתה הרבה קודם.
יכול להיות שאתם מחכים כבר חמש שנים להתאהב במישהו, ועכשיו סוף סוף פגשתם את המישהו הזה, וכל מה שאתם רוצים זה להכיר את המישהו הזה לילד שלכם. אבל המשפחה של הילד שלכם התפרקה הרבה יותר מאוחר, אולי רק לפני חצי שנה. הוא לא היה איתכם בחמש השנים שבהן התאבלתם על הקשר והתחלתם את חייכם החדשים. באופן טבעי אתם רוצים לחלוק את זה איתו, אבל הוא לא יכול לחלוק את זה איתכם.
לא לשקר, למנן את האמת
הבדל נוסף בין נקודת המבט שלכם לזו של ילדיכם קשורה לכך שהרבה פעמים מערכות יחסים שמסתיימות, ובוודאי אלו שמתרחשת בהן בגידה, מלוות בשקרים. בין שהדבר מדובר ובין שלא, הילדים שלכם נחשפו לכך שאתם, ההורים שלהם - שלימדתם אותם שלשקר זה לא יפה - יכולים להיות שקרנים לא רעים כשזה משרת אתכם.
ההבנה הזו מחדדת את רמת הרגישות של הילדים שלכם לכל אי דיוק בדבריכם. ואפילו ללא בגידה, אחרי ההפתעה הנוראית שנפלה עליהם, הילדים שלכם מתמקצעים באיסוף מידע על מצב המשפחה, כי מוחם מנסה לעשות כל מה שהוא יכול כדי ששנית מצדה לא תיפול.
כל הגורמים האלה יחד יוצרים מצב שבו הרעיון של זוגיות שנייה הוא לא רק דבר מאיים, אלא גם מפחיד ממש. ילדיכם לא יודעים למה לצפות. יש להם את המודל של הזוגיות הראשונה שלכם, שאמנם לא היה כל כך מוצלח, אבל באופן שונה עבורם מאשר בשבילכם. לכן, פעמים רבות ילדים מעדיפים אותו על פני הדבר החדש שנוצר ביניכם ובין אדם חדש, שהם לא יודעים עליו שום דבר מעבר לכך שהוא זר להם.
לכן, אחד הדברים החשובים ביותר בהכנת הילדים שלכם לכניסת אדם חדש לחייכם הוא לא לשקר להם. בהתאם לגילו של הילד, חשוב למצוא את מה שהוא יכול להבין ולומר אמת מתוך התחשבות ברגשותיו. אפשר לומר לדוגמה, "אבא ואני לא ביחד יותר ואני פוגשת אנשים חדשים. עם זאת, רק כשזה יהיה רלוונטי, אני אכיר לכם אותם". אמירה כזו מתקפת משהו שהילדים יודעים ושומעים, משחררת אותם מתפקיד שרלוק הולמס, ובה בעת לא מציפה אותם ביותר מדי מידע.
יש משמעות רבה למציאת הדרך לומר לילדים משהו שלא יציף אותם ויזיק להם, אבל גם לא יכחיש משהו שקורה באמת. אמירה מסוג זה עוזרת לילד להבין שתם פרק הפנטזיה של חזרתכם לבית משותף עם ההורה השני. עם זאת, היא מבטיחה לו שהוא לא יקום פשוט בבוקר וימצא בן או בת זוג במיטה שלכם. בכוכבית אוסיף שתרחיש כזה, אף שהוא קורה, הוא לא מתקבל על הדעת.
הילד אינו השליח
הדבר נעשה עוד יותר מסובך לילד אם רק אתם בזוגיות חדשה. חשוב מאוד לא לשים אותו באמצע. הילד שלכם אינו זה שצריך לבשר להורה השני שלו שיש לכם חבר או חברה. הוא לא השליח שלכם. הוא זקוק להורים שלו - לשניכם! - כדי להיות מסוגל לדבר על הפחדים שלו ועל הדאגות שלו.
נניח שאת האמא, ושיש לך חבר, והחבר ההיפותטי הזה גר בעיר אחרת, ויש לו ילדים משלו. סביר להניח שהילד שלך חושש שבעתיד תצפי ממנו לעבור איתך לעיר אחרת. עם מי הוא יכול לחלוק את כל הפחדים האלה? איך הוא יספר אותם לך אם את מאוהבת? איך הוא יספר אותם לאבא שלו, אם אבא פגוע או עלול להתפוצץ?
השאלות האלו צריכות להיות בראש מעייניכם כשאתם מנסים לתמרן בתקופה של אחרי הגירושין. התשובה מתחילה בהתבוננות כנה בילדיכם. אתם מכירים אותם, ולכן רק אתם יכולים לענות על השאלה: מה קורה לילד שלכם כרגע? האם הילד שלכם קורס לתוך תבנית של התנהגות מרצה, האם הילדה שלך "מתה" על החברה החדשה שלך והיא נעשתה החברה הכי טובה שלה במידה שהיא בעצם לא הגיונית? ומצד שני, האם ילדה שאהבה להיות בבית פתאום מבלה יותר ויותר זמן אצל חברות או בצופים?
מטרת השאלות האלה אינה להחריד אתכם. אולי הבת שלכם באמת מחבבת מאוד את בת הזוג החדשה שלכם, ולא סתם בחרתם בה, אלא משום שהיא אישיות אחרת מאשר האקסית שלכם ויכול להיות אפילו שהילדה שלכם מתחברת אליה בטבעיות. אולי האישה הזו היא המתנה הכי גדולה שיכולתם לתת לבתכם. בוודאי שהדבר לא חייב להיות טראומטי, ויש כאן הזדמנות מצוינת לטרוף את הקלפים - ועדיין יש חשיבות רבה לשאלה איך אתם מנהלים את זה. האם אתם ממש ממש מוכנים להסתכל על מה שקורה.
ובאופן דומה מנגד, הרי גם אם הילדה שלך לא אוהבת את בת הזוג החדשה שלך, לא נגזר מכך שאתה תיפרד ממנה. אבל חשוב לזכור שהבת שלך לא חייבת לבלות איתה. יש לה אמא. יש לה הורה. להפך, רצוי מאוד שלא יתבלבלו היוצרות.
הנקודה היא זו: ברגע שאתם מקבלים את העובדה שהילדים שלכם לא חייבים לאהוב את בן או בת הזוג החדשים שלכם, אתם מתחילים להתמקד במה שחשוב באמת: בניהול היחסים שלכם עם הילדים שלכם, ובהתנהלות המשפחתית. המשימה שלכם היא לנהל באופן מיטבי את האופן שבו הילד שלכם מרגיש בתוך הבית החדש שאתם מקימים.
להביט להורות בעיניים
הרבה פעמים הורים לא עוצרים להסתכל על הילד מתוך חרדה שלמה שהם יראו יהיו השלכות קטסטרופליות על הזוגיות העתידית שלהם. אבל חשוב להפריד בין הדברים: אתם זכאים לזוגיות החדשה שלכם, אבל היכולת שלכם לקבל או להגיע לזוגיות הזאת תשתפר אם תסכימו להסתכל על הדברים האלה, כי אז גם תוכלו אולי לפתור משהו או לשפר אותו כדי להפחית מעט מהחרדות של הילדים.
כמעט לא יפה להגיד את זה, אבל לראות את הילדים שלכם באמת זה דיל משתלם. כשאתם מתנהלים באופן מכבד, מכיל, שמביא בחשבון את המצוקות של הילד שלכם, ומחזיקים את כל זה עם גבולות ברורים, ילדיכם יגמלו לכם. בסופו של דבר, הילדים שלכם רוצים שתהיו במצב נפשי יותר טוב, כי אז תהיו הורים יותר טובים עבורם. הדבר האחרון באמת שילד צריך זה שתהיו תלויים בו. זו מערכת יחסים לא בריאה ולא נכונה והיא לא מאפשרת לו לגדול.
באיזשהו שלב, כל ילד צריך שלהורה תהיה מערכת יחסית טובה, יציבה, ושהזוג הזה ידאג לעצמו, ואחד לשני, וישאיר את הילד חופשי לנהל את ענייניו. לכן, כשהילדים שלכם יראו אתכם מתפקדים טוב יותר, מרגישים טוב יותר, נראים טוב יותר ועם יותר כוחות, הם יקבלו את התגמול שלהם. אבל כדי להגיע לכך אתם צריכים להסכים לראות אותם, לשמוע את הקושי, להכיל את התוקפנות, הכעס והתסכול, שצפויים לבוא עם הנץ הזוגיות החדשה שלכם.
שנפתח יומנים? אם אתם רוצים לקבוע ייעוץ, להזמין הרצאה או להציע שיתוף פעולה שלחו לי מייל אל: amalia.rosenblum@gmail.com




