top of page

כשאבא מצא אהבה במשרד: איך לדבר עם הילדים על בגידה

תמונת הסופר/ת: Amalia Rosenblum
Amalia Rosenblum
21 בנוב׳ 2024
זמן קריאה 5 דקות

עודכן: 22 באוק׳

קשה לפרגן כשהאקס מצא אהבה חדשה, ועוד יותר קשה להימנע מלהכפיש את הצד השלישי בפני הילדים • כך תתמודדו עם הכאב והבגידה בלי לגרור את הילדים, ועם אפשרות להתפתח מהכאב

דמיינו אבא שאומר לילדים, "זוכרים את עורכת הדין מהמשרד שלי, שולי? אז עכשיו היא, שמבחינתכם פירקה לנו את המשפחה, היא ואני הולכים לגור ביחד, ואני מתכוון להתחתן איתה ולהוליד איתה ילדים".

עכשיו דמיינו את הילדים מספרים את החדשות האלה לאמא שלהם. ואז, דמיינו את התגובה הבאה (שכנראה לא התקיימה פעמים רבות בהיסטוריה של האנושות): "זה בסדר, אבא מצא אהבה חדשה, ואני מקווה שגם לי תהיה… אני נזכרת באמת שהיה לי איזה רומן עם מישהו לפני שלוש שנים, כשעוד הייתי עם אבא, אולי אני ארים לו טלפון ואנסה לחזור להיות איתו בקשר…"

במילים אחרות, כשהפרידה מבן הזוג מתרחשת בעקבות העובדה שנחשפה מערכת היחסים שלו עם אדם אחר, באופן טבעי, נפגעת (לפחות לזמן מה), היכולת של ההורים להתאפק מול הילדים המשותפים, לפרגן לאקס, ולעשות בדק בית משמעותי עם עצמנו.

מצד שני, יש חשיבות לנסות להימנע מלשתף את הילד בכך, שמנקודת המבט ההורית, לצורך הדוגמה, "הכ₪*$ה הזו, שולי, פירקה לו את המשפחה כי היא צעירה מאבא שלו ב-20 שנה והחליטה להתלבש עליו כי היא רוצה את הכסף שלו".

לא המפלצת שתיארתם

אם נעשה זאת, אנחנו עלולים לסבך את הילד שלנו באחד מהאופנים הבאים, שנובעים מהעובדה שהוא בכל זאת אמור לפתח עם "האישה האחרת" מערכת יחסים. מה יקרה למשל, אם במהלך הקשר עם שולי, הילד יגלה שהיא לא בן אדם שלילי ורחוקה מלהיות המפלצת שתיארתם? ועד כמה אתם בעצם הופכים את עצמכם לקלים למניפולציה?

בהתאם לצרכים של הילדה, היא יכולה עכשיו בקלות לחזור הביתה ולהגיד לכם, "שולי אמרה שאני שמנה, וזה בטח בגלל מה שאני אוכלת בבית". בום טראח, הילדה סגרה עליכם את המלכודת. זה הרי לא משנה בכלל אם שולי אמרה את זה או לא, אתם כבר בפנים, בקואליציה עם הילדה. ומצד שלישי, אם לילד יש סופר-אגו מפותח, הוא עלול למצוא את עצמו בדילמה מוסרית לא פשוטה.

כי בעוד אנחנו, כאנשים מבוגרים, יכולים בעצם להבין איך קרה הדבר הזה עם שולי, אנחנו יודעים שאנשים מתאהבים, אנחנו יודעים שאנשים משתנים, אנחנו יודעים שהם לפעמים מתאהבים מתוך משבר אמצע החיים, ובכל זאת זה סוג ממשי של התאהבות, אבל ילד לא מסוגל להכיל את המורכבות הזאת.

ילדה בגיל ההתבגרות יכולה בקלות לקבוע נחרצות ש"מבחינתי, בגידה זה בלתי נסלח". ולמצוא את עצמה כורתת ברית עם הצד הנבגד, על חשבון יחסיה עם הצד הבוגד (ולא חסרים "שולי" גברים, כמובן), באופן שבטווח הארוך יפגע בה.

יכולים לעבור עשורים, עד שהיא תתבגר מספיק ותבין שאולי התמונה שצוירה לה בבית על ידי ההורה הפגוע עיוותה את המציאות. שהיא רתמה את התמימות שלה ושדדה אותה מהזכות להיות בקשר טוב גם עם ההורה שהפר את האמון בין ההורים.

כשאבא מצא אהבה במשרד: איך לדבר עם הילדים על בגידה - אילוסטרציה

דברים יכולים לקרות

הבסיס של היכולת לא לפגוע בצורה הזו בילדים, קשור לאופן שבו אנחנו מתייחסים לרומן. אנחנו יכולים לראות ברומן בגידה באמון שנעשתה באופן חד צדדית או שבר במערכת היחסים הזוגית שנגרם על ידי אחד מבני הזוג. אבל אנחנו גם יכולים להתייחס אליו כביש מזל או ככישלון של הזוגיות. משמעות האפשרות הראשונה היא להגיד לעצמנו ש"דברים יכולים לקרות".

ואכן דברים קורים. אנשים פוגשים אנשים, ולפעמים גם בלי כוונות רעות או כוונות לפגוע, אנשים מתאהבים. במידה מסוימת, כל אחד חשוף לאפשרות שבן הזוג שלו יפגוש יום אחד, בנסיבות אחרות, מישהו שהוא ירגיש שהוא אהבת חייו האמיתית, ובעקבות המפגש הזה ניפגע נורא.

זה לא רצוי, הלוואי שזה לא היה קורה, אבל האמת היא שזה אנושי, שזה יכול לקרות, וזה לא מחייב אותנו לחשוב שבן הזוג שלנו הוא רע, מרושע או סדיסט. אלא רק להצטער נורא, ולהבין שגם הוא מצטער, שגם הוא היה מעדיף שזה לא יקרה, אבל קרה פה משהו, ועכשיו שניכם צריכים להתמודד עם ה"משהו הזה" שקרה.

האפשרות הנוספת כמובן היא להתייחס לזה כאל כישלון משותף. הוא משותף משום שהוא גם הכישלון של בן הזוג הנבגד לראות. נניח, שאדם חי עם מישהי ומגלה שהיא ניהלה רומן במשך שלוש שנים.

ייתכן שבחברה שלנו, זו נתפשת כהתנהגות לא מוסרית. אבל מבחינה פסיכולוגית, השאלה היא איך ייתכן שהוא חי עם האישה שלו במשך שלוש שנים ולא קלט את הדבר הזה? יכול להיות שהיא שקרנית נהדרת, אבל בין אם כן ובין אם לא, אפשר גם לראות את התפרקות הנישואים ככישלון של המערכת הזוגית שלהם.

אמנם היא עשתה את המעשה, אבל המערכת נכשלה. אם קשר זוגי חלופי הצליח להתקיים במשך שלוש שנים במקביל לזוגיות שלהם, אז אולי בן הזוג הנבגד לא ישרת את ההתפתחות שלו עצמו, אם הוא יתנער מהאחריות החלקית שלו לאירוע הזה.

האם הוא התנהל עם בת הזוג באופן שלא נתן לה לחיות? או שהוא חי עם מישהי שאין לו מושג מי היא? כי אם אתה חי עם מישהי שיכולה לעשות את הדבר הזה במשך תקופה כל כך ארוכה - גם זו סוג של תובנה שיש להגיע אליה.

ואולי זה קשור לכך שלא ראית שחסר לה משהו שהיא מוצאת במקומות אחרים? כי גם על זה שווה לקבל אחריות. ואגב, ברוב המקרים לא מדובר באנשים עם הפרעות אישיות נרקיסיסטיות או בפסיכופתים, אבל אם כן, בוודאי שכדאי לבדוק מה האחריות שלנו על זה שחיינו עם כזה בן אדם ולא היה לנו מושג.

אחריות כזו, תעזור לכם להפיק לקחים עבור עצמכם ולטובת המשך חייכם, ותגן על הילדים שלכם מלהיות קורבנות של הכאב הלא מטופל ולא מעובד שלכם. אבל אם אתם לא מצליחים להתמודד עם הכעס שלכם, ואתם משתמשים בו ומשאירים לילדים שלכם לעכל אותו בצורתו הגולמית, יש מצב שזהו בסך הכל עוד גלגול של הפתולוגיה הזוגית שלכם, ולמעשה חלק מהסיבה שבגללה הגעתם למקום הזה מלכתחילה.

הצד הכן של הבגידה

לטובת ילדיכם, חשוב לזכור שבן הזוג שבגד בכם, לא בגד בילדים שלכם. הם זקוקים מההורה שלהם למשהו אחר לגמרי ממה שאתם זקוקים לו. וגם אם הם יתנפלו עליו בזעם קדוש שאתם תדביקו אותם בו, הורה מטופל, שיודע לקבל אחריות על רגשותיו יוכל להתמודד עם ילדיו, גם במקרה של בגידה בהורה השני.

אם היא אדם בוגר ואחראי רגשית, בת הזוג שבגדה בכם תוכל להגיד לילדים שהיא עשתה משהו שהיא לא גאה בו או שהיא לא חשבה בהתחלה שמערכת היחסים החדשה שלה יכולה להחליף את מערכת היחסים המשפחתית.

ושהמשפחתיות היתה חשובה לה מספיק כדי לנסות ולנהל את המצב המורכב הזה, אבל בסופו של דבר היא לא הצליחה, וצר לה שזה התגלה והכאיב לאבא שלהם. אם הרומן שלה הוא עם מישהו שהיא חושבת שיכולים להיות לה איתו חיים הרבה יותר טובים, היא יכולה אפילו להדגיש בפני הילדים שהייתה פה גם הקרבה.

הנקודה היא, שאם תסתכלו על עצמכם בכנות, אתם עשויים לגלות שיש עוד צד לסיפור הבגידה. מבחינת בן הזוג שעזב את הקשר, ייתכן שבן הזוג החדש הרבה יותר מתאים לו. או אפילו שהרבה יותר מתאים לו להיות רווק, ועדיין, הוא חזר כל יום הביתה, נכנס למיטה וקם בבוקר עם בן זוג שלמרבה הצער הוא אתם.

כל זה מתוך מחויבות למשפחה. אז אולי הם לא צריכים לקבל על כך מדליה, אבל גם לא בטוח שכל מי שהם והילדים שלכם יפגשו במהלך החיים, יסכימו אתכם שצריך להעמיד אותם על עמוד הקלון בכיכר העיר.

לתפישת עולם המחלקת את העולם לטובים ורעים יש הרבה מגבלות, ואם הזוגיות שלכם התפרקה בגלל בגידה, שווה לכם גם עבור ההתפתחות האישית שלכם וגם עבור ילדיכם, לצאת ממנה ולצעוד לעבר מסגרת יותר מורכבת של הבנת הסיטואציה.

אם כל מה שמעניין אתכם זה ליצור קואליציה עם הילדים או עם ההורים של האקסית (גם זה קורה), או לצאת הצד הטוב בסיפור, רוב הסיכויים שאתם שוגים באשליות. החלופה, לטובתכם, ולטובת הילדים, היא לקבל אחריות על חלקכם באירוע המצער שהתרחש.


שנפתח יומנים? אם אתם רוצים לקבוע ייעוץ, להזמין הרצאה או להציע שיתוף פעולה שלחו לי מייל אל: amalia.rosenblum@gmail.com

 
 
bottom of page