top of page

כך נאמץ הרגלים חדשים בשלושה שבועות

תמונת הסופר/ת: Amalia Rosenblum
Amalia Rosenblum
16 בפבר׳ 2022
זמן קריאה 6 דקות

עודכן: 22 באוק׳

2022 קוראת לכם להתחדש בהרגלים טובים? מדעי המוח, היפנוזה עצמית ומיינדפולנס יכולים ללמד אותנו איך לרכוש בקלות הרגלים חדשים ולהתמיד בהם

כשבתי בת ה-16 היתה קטנטונת, היא ישבה ערב אחד על סף השיש של האמבטיה, כשרגליה הקטנות בתוך המים החמים. ברגע של הארה אמרה לי: "הבנתי, אימא, המילה 'להתרגל' באה מזה שמתרגלים למים החמים רגל אחרי רגל". מאז הרגע ההוא תמיד חשבתי שיש בזה משהו. גם אם בימי קדם אמבטיות לוהטות היו פחות נפוצות. קראתי אצל רוביק רוזנטל שבין המשמעויות השונות של המילה "רגל" נמצא גם הפירוש: "פעם", ומכאן שהמילה "הרגל" קשורה לכך ש"רגיל הוא מה שקורה בכל פעם באותה צורה".

יצירת הרגלים טובים וזניחת הרגלים רעים היא נושא עונתי במידת-מה. בינואר-פברואר רבים מאיתנו נהנים ממוטיבציה מעט גבוהה יותר להוציא לפועל שינויים שאנחנו חולמים להכניס לחיים שלנו, וחלק גדול מהשינויים שאנחנו חולמים עליהם בתקופה הזו הם מהסוג הנוגע להתנהגויות השגרתיות שלנו. לכן יש משמעות לזיהוי הדרך הנכונה ליצירת הרגלים חדשים ולמיגור הרגלים לא רצויים.

ה"פרוטוקול" שאני פורשת כאן הוא סינתזה שיצרתי לעצמי מכמה מקורות, שכוללים את הפרוטוקול שהציג חוקר המוח אנדרו הוברמן בתחילת השנה בסוף הפודקאסט שלו על הרגלים, אבל גם מקורות ותיקים הרבה יותר כמו ספרם של דיוויד שפיגל, שהוא קולגה של הוברמן בסטנפורד, ושל בנו הרברט שפיגל, שנקרא Trance and Treatment: Clinical Uses of Hypnosis. הספר יצא לאור לראשונה לפני יותר מ-25 שנה והוא פורש את יסודות ההיפנוזה העצמית. המקור השלישי שלי הוא הניסיון שלי עם מדיטציה ומיינדפולנס, והאופן שבו הם יכולים להיות לעזר בהתמודדויות מסוג זה. ברשימה הנוכחית אתמקד בגישה האפקטיבית ביותר שאני מכירה להטמעת הרגלים חדשים רצויים, ואת הרשימה הבאה אקדיש לטיפים שיכולים לעזור לנו להיפטר מהרגלים רעים.

לכל אחת מהגישות שאני שואבת מהן יש רקע תיאורטי נרחב, שלא אוכל להיכנס אליו כאן, ולכן אסתפק בשזירת התובנות מהמקורות השונים האלה לכדי סט של המלצות לגבי האופן הנכון לשנות הרגלים. המסגרת הכללית שאני לוקחת מהוברמן היא מסגרת שלושת השבועות. שלושה שבועות הם פרק זמן טוב להתחיל להטמיע בו הרגלים חדשים, כלומר לבחור התנהגות שדורשת כוח רצון ותכנון ולהתחיל להפוך אותה לאוטומטית.

הצעד הראשון, לפי השיטה שהוברמן ממליץ עליה, הוא בחירת חמישה או שישה הרגלים חדשים שאנחנו רוצים להטמיע בחיינו. באופן אישי, כשאני התחלתי להשתמש בשיטה הזו, רשימה של חמישה או שישה שינויים נשמעה לי ארוכה. אבל היום, אחרי שהתנסיתי ביעילות שלה, אני חושבת שזה מספר טוב. ההתרשמות שלי היא שיש לכך שתי סיבות: הראשונה היא שרק מחצית מההרגלים "יתפסו", ולכן אם מתחילים עם שישה, מגדילים את הסיכוי להפנים שלושה. הסיבה השנייה היא שמרגע שמגדירים אותה, הרשימה נסגרות לתקופה של 21 יום. כלומר, לא מוסיפים עוד מטרות מסוג זה לחיים.

על פניו זה נשמע טריוויאלי, אבל האמת היא שאנחנו מותקפים בכל כך הרבה מידע בכל יום, עד שזה לא כל כך פשוט להמשיך להחזיק באותן דעות ופנטזיות לגבי ההרגלים שאנחנו רוצים לסגל לעצמנו. כל כתבה שאנחנו נתקלים בה ברשת, כל קבוצת ווטסאפ שאנחנו חברים בה, עשויה לעורר בנו תקוות או תוכניות לגבי היכולת שלנו לרכוש מיומנות חדשה, להתחיל לצרוך מזון חדש, או להפסיק התנהגות כזו או אחרת. לכן, יש משהו שמרגיע את הנפש בידיעה שאלה חמשת או ששת השינויים שבחרתי להתמקד בהם בעתיד הקרוב

הניסיון שלי עם הגישה הזו הוא טוב והייתי ממליצה לדבוק ברשימה המצומצמת. אם מישהי נמצאת בתקופה בחיים שבה היא רוצה לעשות המון שינויים, ומרגישה ממש חסרת סבלנות, אני ממליצה לחשוב על חמש-שש קטגוריות, ולהכניס תחת כל אחת מהן כמה פעולות שונות שיכולות למלא אותה. למשל, אם אני רוצה לקרוא יותר ספרי עיון אבל אני גם רוצה לקרוא יותר פרוזה, אני יכולה להחליט שאחת משש הקטגוריות היא קריאה, ולהשאיר את שאלת התוכן הנקרא פתוחה, לבחירתי מדי יום. ואם אני רוצה גם לתרגל יותר יוגה, גם ללכת יותר ברגל וגם ללכת למכון, אני יכולה להחליט שפעילות גופנית היא קטגוריה נוספת, שכל אחת מהפעולות האלה מספקת אותה.

הצעד השני הוא למקם את ההרגלים האלה במשך היממה, באופן שעולה בקנה אחד עם המפה ההורמונלית שלנו. בשבועות האחרונים כתבתי רבות על דופמין, והיכרות עם ההורמון והמוליך העצבי הזה רלוונטית גם לשינוי הרגלים. גם הוברמן אוהב נורא לחפור על דופמין, וממנו למדתי שבבוקר המוח שלנו מפריש יותר דופמין, ואילו בשליש השני של היממה, המוח שלנו מפריש יותר סרוטונין. האופי השונה של החוויה שהחומרים האלה יוצרים במוחנו יכולה לעזור לנו למקם הרגלים שונים בשעות שונות של היום באופן שיעזור להם להיטמע.

בקווים כלליים ולצורך הנושא הזה, ההבדל המרכזי בין דופמין לסרוטונין נוגע לכך שדופמין מגביר את תחושת המוטיבציה ובהתאמה גם את רמת האנרגיה שלנו. לכן יש הגיון בדגש של הוברמן על שיבוץ הרגלים שדורשים יותר מוטיבציה ואנרגיה בחלק הראשון של היממה (היממה מתחילה לצורך זה ברגע שבו אנחנו מתעוררים). מהסיבה הזו (אבל לא רק), אם נתכנן לתרגל בחלק הראשון של היממה פעולות חדשות שדורשות רמה גבוהה של מוטיבציה ואנרגיה, כמו פעילות ספורטיבית, יהיה לנו בעיקרון קל יותר להוציא אותן לפועל מאשר אם נתכנן לצאת לריצה או ללכת למכון בסוף יום העבודה.

סרוטונין, לעומת זאת, קשור יותר לתחושת נחת שיש לנו ממה שנמצא בחיינו ברגע נתון. אם דופמין מוציא אותנו מהבית, או מעצמנו, סרוטונין גורם לנו לתחושה טובה אבל באופן מופנם יותר. ואם דופמין גבוה יותר בשליש הראשון של היממה, (נגיד בין 7 בבוקר ל 3 אחה"צ) הרי שסרוטונין גבוה יותר בשליש השני שלה (בין 3 אחה"צ ל-11 בלילה).

לכן, למשל, לרובנו יהיה קל יותר להתחיל לתרגל מדיטציה דווקא בשליש השני של היממה. זוהי נקודה מרתקת בעיניי, משום שאנשים רבים שמתרגלים מדיטציה אוהבים לעשות זאת מיד על הבוקר. מדיטציה על הבוקר יכולה לשנות את כל היום שלנו לטובה, וזה באמת הרגל נהדר. אבל כשאנחנו מתמקדים בזמן הטוב ביותר לתרגל מדיטציה בשלב הראשוני של ההיכרות עם הפרקטיקה הזו, כשהמוח שלנו עדיין לא מכוון את עצמו באופן אוטומטי לחיפוש אחר הזדמנות למדוט, חשוב להבין שדווקא אחר הצהריים המאוחרים והערב יכולים להתגלות כמתאימים יותר לעניין. מרגע שמיקמנו את ההרגלים החדשים באופן כללי במשבצת הנכונה להם ביממה, צמצמנו את המאמץ המנטלי שכרוך בביצוע הפעולות החדשות הללו, וכבר התחלנו את התהליך ברגל ימין (וסליחה על משחק המלים).

בצעד השלישי אנחנו יוצאים לדרך, כשבכל יום אנחנו שואפים לבצע ארבע פעולות מתוך הרשימה שלנו. זו נקודה חשובה משום שהיא מתחשבת בעובדה שהימים שלנו שונים אלה מאלה (במיוחד בתקופה לא צפויה זו), ומאפשרת לנו לוותר בכל יום על שתיים מהפעולות, מבלי להמשיג זאת ככישלון. כדי לחדד את זה מדגיש הוברמן שלפי הפרוטוקול הזה אנחנו גם לא אמורים "לפצות" ביום למחרת על הפעולה שלא ביצענו ביום הקודם. כלומר, אם החלטנו שבכל יום נכתוב 20 דקות, ולא כתבנו ביום אחד, אנחנו לא אמורים לכתוב למחרת במשך 40 דקות כדי לאזן את היום הקודם. אין איזונים ופיצויים, פשוט ממשיכים הלאה.

ומה קורה כששלושת השבועות נגמרים? מתחילה נגלה נוספת של 21 יום. בחלק ב' של השיטה אנחנו עדיין לא מוסיפים הרגלים חדשים אלא בוחנים את מידת ההטמעה של ההרגלים מהרשימה המקורית. בשלושת השבועות הללו אנחנו עדיין מנסים ליישם בחיינו ארבעה הרגלים חדשים מתוך הרשימה, אלא שהפעם אנחנו משחררים את התכנון המוקדם, ופשוט בוחנים איזה מההרגלים החדשים האלה נטמעו בנו ואיזה דורשים חיזוק, או שאולי הם לא מתאימים לחיינו כעת וכדאי לנו להשלים עם העובדה הזו כרגע במקום לענות את עצמנו.

בסבב השלישי של שלושת השבועות אנחנו מייצרים רשימה חדשה של חמישה או שישה הרגלים רצויים, כשחלק מהמקומות ברשימה משוריינים לאותם אייטמים מהרשימה המקורית שעדיין לא הפכו לטבע שני עבורנו, אך שאנחנו עדיין לא בשלים לוותר עליהם. מהניסיון שלי, זה עובד - וחוט דנטלי אחד בערב שווה אלף מלים.

כך נאמץ הרגלים חדשים בשלושה שבועות - אילוסטרציה

ההמלצות שלי

ספר: לחצות אוקיינוס

לא מזמן המלצתי כאן על ספר אחר של קולום מק'קאן (יסתובב לו העולם הגדול) אבל. לא מוקדם מדי להמליץ על הספר הזה של הסופר הענק בן זמננו. האוקיינוס הוא האוקיינוס האטלנטי המפריד בין ארצות הברית לאירלנד, והסיפור הוא סיפורן של דמויות שונות שחוצות אותו מכיוון אחד או מהשני לאורך כמאה ומשהו שנים, וכך מספרות את סיפורו של הסכסוך בצפון אירלנד. אם אתם קוראים במקומות ציבוריים, קחו בחשבון שהמסקרה עלולה להימרח.

משפחה וילדים: עט מחיק לילדים שמתקשים לכתוב

לא רחוק היום שבו כתיבה תהיה עבור ילדים מה שהתפירה היא בשביל בני הדור שלי - מיומנות נוסטלגית שהתנסינו בה כמה שעות בבית הספר היסודי, ואין לה קשר לחיים האמיתיים. בנוסף, יש ילדים שפעולות של מוטוריקה עדינה קשות להם במיוחד. ילדים כאלה יכולים להסתבך בכיתות הנמוכות, ולנסות לפתור לעצמם את המצב על ידי הימנעות. אני, למשל, לא הבנתי במשך תקופה ארוכה למה הילד שלי לא מתרגל מתמטיקה, אף שראיתי שהוא מבין את החומר.

התברר שהבעיה היתה בכתיבה. כשביקשתי לאשר לו לכתוב בעט, שכן בשימוש בעט לא צריך להפעיל אותו לחץ כדי לייצר את הכתב, המחנכת שלו המליצה על פתרון אפילו טוב יותר והולם יותר את גילו - עט מחיק. הכתיבה קלה כמו בעט, אבל כמו בעיפרון הילד יכול למחוק ולכתוב מחדש כשהוא טועה בניסוח או החישוב. המחיר הגבוה יחסית של העט (בוודאי לעומת עיפרון) התגלה כדרך טובה ללמד אותו לשמור על הציוד האישי.

תוסף מזון: גליצין

אני פותחת כל בוקר עם כמות תוספי מזון שהיתה משמחת כל רופא אליל. על חלקם (פטריות, אלא מה) כתבתי כאן בעבר, והיום אני רוצה לכתוב על תוסף נגיש הרבה יותר, שיכול לשפר את איכות השינה שלכם, טוב למוח שלכם, יכול לתרום להזדקנות בריאה, ואפילו משפר את מראה העור. אני לוקחת ברוב הימים כשלושה גרם שעתיים או שלוש לפני השינה, ואני ממש ממש מתלהבת מההשפעה. אבל אני לא רופאה וחשוב מאד שתבדקו עם רופאת המשפחה שלכם כדי לוודא שגליצין מתאים גם לכם.


שנפתח יומנים? אם אתם רוצים לקבוע ייעוץ, להזמין הרצאה או להציע שיתוף פעולה שלחו לי מייל אל: amalia.rosenblum@gmail.com

 
 
bottom of page