top of page

האילומינטי ומיליארדרים בחלל: למה קל יותר להאמין שמישהו מנהל את העולם?

תמונת הסופר/ת: Amalia Rosenblum
Amalia Rosenblum
13 באוג׳
זמן קריאה 5 דקות

עודכן: 22 באוק׳

כשהעולם מורכב מכדי להבין מי מחזיק בכוח, המוח מחפש מישהו להאשים. תיאוריות קונספירציה ממלאות היום תפקיד דומה לזה שמילאו בעבר אמונות טפלות

בחודש האחרון מצאתי את עצמי פעמיים מופתעת מאוד בשיחה רגילה עם בן אדם אינטליגנטי. השיחה הראשונה היתה עם אישה בשנות ה־30 לחייה שהלכה לאוניברסיטאות היוקרתיות ביותר, ובשגרה מתאפיינת בחשיבה אנליטית מרשימה. בזמן שדנו בנושא הידוע: תהיה או לא תהיה מלחמה? היא ניתחה את הדברים תוך כדי שהיא נותנת משקל לגוף השליטים המיתולוגי המכונה "האילומינטי".

השנייה שהפתיעה אותי באופן דומה הייתה אישה יוונית חדה ואינטואיטיבית, גם אם בעלת השכלה בסיסית למדי, שאמרה לי שתעודת הזהות הלאומית שלה עומדת לפוג ואין בכוונתה לחדש אותה. הממשלה, הסבירה, מעוניינת שכל היוונים יעברו לתעודות זהות ביומטריות. היא מסרבת, משום ששמעה שכאשר סורקים את טביעות האצבע שלך "הם" בסתר לוקחים טיפת דם כדי לאחסן את ה-DNA שלך במסד נתונים לאומי.

נזכרתי באנקדוטות הללו השבוע, כששמעתי מחברה יוונית על אמונה טפלה עגומה, שרווחה בילדותה, כדי להסביר מדוע נשים מסוימות מצליחות ללדת רק יילוד חי אחד. אז עלתה בדעתי המחשבה שתיאוריות הקשר של היום הן גלגול של האמונות הטפלות של העבר.

לארגן את הכאוס

אנתרופולוגים ופסיכולוגים הבינו זה מכבר שלצד מיתולוגיות, ואחריהן, אמונות טפלות קלאסיות התפתחו כניסיונות פרימיטיביים להסביר תופעות טבע. הרבה לפני שידענו על קיומם של חיידקים, תהליכים מטאורולוגיים או גנים, כבר היינו זקוקים לרעיונות כלשהם שיעזרו לנו להסביר את הבעיות שנתקלנו בהן.

אם הגידולים החקלאיים נכשלו שוב ושוב, או יילוד בריא מת לפתע באמצע הלילה, המוח שלנו דרש הסבר והשתמש ביכולת שלו לזהות תבניות גם כאשר הנתונים התומכים בכך היו קלושים או לא חד־משמעיים. כך המצאנו את עין הרע, רוחות נקמניות ושלל טקסים להתגונן כנגדן.

אמונות טפלות הציעו סוג של נחמה גולמית משום שהן סיפקו הסבר, נבל תורן, ואם לא נבל לפחות מוקד שהוא מקור הרע, ותחושה שאם רק נרכוש את הידע הסודי וננהג בהתאם לו נעלה את רמת המוגנות שלנו, וגם אם זה לא יעבוד במאה אחוז, לפחות נגרום לעולם לשוב להיות הגיוני.

בסופו של דבר המדע האמפירי נכנס לתמונה. החשיבה המדעית, ההתבוננות, איסוף הנתונים, עריכת הניסויים ובהדרגה גם הטכנולוגיה פיזרו את הערפל. רוחות זדוניות וכוונות רעות הוחלפו בחיידקים, בלוחות טקטוניים, בלחץ אטמוספרי, בבעיות גינקולוגיות ועוד.

כיום (בסדר, לא כולם), גם אם בן אדם לא מבין באופן אישי חלק מהבעיות הבריאותיות שהוא חווה, או חלק מהתופעות הטבעיות שהוא רואה סביבו, הוא יכול להישען על הנחת בסיס תרבותית שלפיה גוף הידע המדעי, והשיטה המדעית, קיימים. ובאופן עקרוני, אם מתרחשת תופעה טבעית, המדע יכול לענות עליה.

אבל היום המקור העיקרי לחרדה הקיומית אינו חוסר היציבות של הטבע, אלא אטימות הכוח האנושי. כלומר, גם כאשר חוסר היציבות של הטבע הוא הדבר שאנחנו מתמודדים איתו – בצורת שריפות, שיטפונות או חום קיצוני – החרדה האנושית העמוקה המתעוררת היא שאלה לגבי אותם מיליארדרים שבוזזים את כדור הארץ ונותנים לנו להתבשל בזמן שהם בונים לעצמם מושבות על הירח.

מנגנונים עלומים

יש לי ידיד, מאוד מאוד מצליח, שסיפר לי שהוא מנסה למכור עכשיו ב־10,000 יורו לכרטיס, כרטיסים שבעתיד אפשר יהיה להשתמש בהם כדמי קדימה לדירות בכוכבים אחרים. מכרה אחרת הסבירה לי, בתום קריאה מעמיקה על בינה מלאכותית, שנשארו לנו עשר שנים, גג 20, לפני שהמיליארדרים ישמידו את כולנו או שנהפוך להיות עבדים של הבינה.

רוצה לומר שבימי קדם כוח היה תופעה הרבה יותר מוחשית. אולי לא אהבנו את המלך, מן הסתם שנאנו את האדון הפיאודלי המקומי ותיעבנו את כומר הכפר, אבל יכולנו להצביע עליהם. ידענו מיהם הבעלים של האדמה, מי גובה את המסים ופחות או יותר מי כותב את החוקים.

תמיד היו תככים ושחיתות, אנחנו יודעים את זה מהתנ"ך, משייקספיר ומרובין הוד, אבל המוח שלנו יכול היה להקיף את מערכת הכוח ואת הדינמיקות בתוכה. אבל היום יחסי הגומלין בין כסף, טכנולוגיה ופוליטיקה עולמית מתקיימים ב"טרה אינקוגניטה", אי שם מעבר לאופק, במקום שעין אזרח פשוט לא שזפה, ואולי גם לא יכולה לשזוף, משום שייתכן שהכוח היום מונע על ידי מנגנונים שהזיקה ביניהם לא יכולה להיות מובנת באופן הישן. ויכול להיות שהביולוגיה מכשילה אותנו.

המוח שלנו התפתח בהקשר חברתי בקנה מידה קטן. בתוך השבט כוח היה תכונה אישית, ומאחורי כל הפעלה של כוח עמד מישהו שתיאורטית ניתן היה לזהות. אנו מצוידים קוגניטיבית בטכנולוגיה שמאפשרת לנו להבין מהם גיבורים, נבלים ורמאים (כל התרבות הפופולרית שלנו מעידה על כך), אבל מתקשים לתפוש באופן אינטואיטיבי מורכבות מערכתית לא אנושית.

אולימפוס גלובלי אחד

כשאנחנו מתמודדים עם מערכות שקשה לנו לדמיין, עולה הסיכוי שהמוח יתחיל "ללכת על בטוח" ולתעדף הסברים שגויים ששומרים עליו, על פני התעלמות (תיאורטית) מסכנה. כלומר, אם אני רואה תנועה לא ברורה בשיחים וקופצת למצוא מחסה, אבל התברר שזו רק הייתה רוח ולא נמר – אולי זו פדיחה, אבל לא קרה כלום.

מצד שני, אם ראיתי רשרוש בשיח, והנחתי שזו רק הרוח, ולא ראיתי את הטורף שהסתתר שם, אולי פגעתי אנושות ביכולתי להעביר את הגנים שלי לדור הבא. מסיבות אלה האבולוציה העדיפה אנשים שיש להם הטיה מובנית להניח שגורם מכוון עומד מאחורי כל אירוע בלתי מוסבר. הם הצליחו להוליד יותר ילדים.

בימי קדם המנגנון הזה אולי גרם לנו להאמין שילד שנולד עם כתם לידה מסוים יגרש את כל התינוקות האחרים מחיי הוריו, ויגרום להפלות או למות תינוקות. כיום, כשאנו מתמודדים עם המורכבות העצומה של מוסדות גלובליים, אותו מנגנון גורם לנו ללוש את המערכות המבוזרות הללו ולהכניס את הבצק הזה לתבנית יחידה, למשל בצורה של מפגש סודי בין דמויות שקושרות קשר ומנהלות את העולם.

אין ממש הבדל בין החדר הדמיוני שבו מתכנסים האילומינטי, או מתדיינים האנשים שהחליטו לקחת דם מכל יווני תמים שמוציא תעודת זהות ביומטרית, לבין האופן שבו נוצר המושג היווני העתיק של הר האולימפוס.

היוונים הקדמונים דמיינו אלים גחמניים יושבים מעל העננים, רבים, בוגדים, מרמים ועל הדרך משנים את חיי האדם ללא אזהרה. אנחנו מסתכלים על קריסות שוק, מלחמות, אינפלציה ושינויים במדיניות וחשים את המגע הבלתי נראה של דמויות כל יכולות רחוקות ומנוכרות. הסבל שלנו או רגעים אקראיים של מזל הופכים להיות עדות וראיה למעשים שלהם.

טוב שיש את מי להאשים

אם כך תיאוריות קונספירציה מבצעות את התפקיד הפסיכולוגי שאמונות טפלות ביצעו בעבר. כאשר אנחנו מרגישים שהעולם מורכב במידה בלתי אפשרית, תיאוריית הקונספירציה מציעה עוגן נרטיבי, ממש כמו שבעבר אמונה טפלה הסבירה תופעות טבעיות שנשגבו מבינתנו.

בשני המקרים ההסבר מנחם. למה זה מנחם להאמין שקבוצה אפלה כמו האילומינטי מנהלת את העולם, או שבחדר נסתר בבניין ממשלתי אוספים DNA? ראשית, כי לחיות בעולם הנשלט על ידי אדונים מרושעים זה קצת פחות מבעית מאשר לחיות בעולם המונע על ידי מורכבות חסרת ראש, כאוטית ובלתי מנוהלת.

אם יש תוכנית־אב מרושעת, יש את מי להאשים (סרטים הוליוודים, שבהם אפילו מענישים את הרשעים הללו, מדגימים לנו את הפנטזיה הזו). האלטרנטיבה משאירה אותנו חסרי אונים לחלוטין. בנוסף התחושה שיש לנו ידע סודי, כשלעצמה מפחיתה את החרדה הקיומית או את ההשפלה המגיעות עם חוסר האונים הזה.

פעמים רבות תיאוריות קשר מתפתחות במקום שבו הבורות הכתה שורש, בכוונה או שלא בכוונה. אבל המקרים שתיארתי כאן מעידים שתיאוריות קונספירציה לא מעידות על טיפשות ובוודאי שהן לא תמיד סימן לקצה של האינטליגנציה האנושית.

הן מעידות על כך שאנחנו לא יכולים יותר לקרוא את מפת הכוח. עד שסוג חדש של "מדע" ייכנס לתמונה, בדמות ממשל שקוף, חינוך ל"קרוא וכתוב" פוליטיים וכלכליים ואחריות מערכתית אמיתית, התיאוריות האלה ימשיכו לצוץ, מבטאות את הסירוב שלנו להיכנע לכוחות שרומסים אותנו.


שנפתח יומנים? אם אתם רוצים לקבוע ייעוץ, להזמין הרצאה או להציע שיתוף פעולה שלחו לי מייל אל: amalia.rosenblum@gmail.com

 
 

פוסטים קשורים

bottom of page