כעס וכאב מול פחד וסקס: איך צריך להיראות טיפול זוגי?
עודכן: 22 באוק׳
ההבדלים בין שתי גישות מובילות בתחום הטיפול הזוגי ממוקד הרגש – אחת מדגישה את חשיפת הפגיעות ואחרת רואה בכעס רגש לגיטימי – שופכים אור על תפישות של זוגיות והיחס הטיפולי אליה
בחודש שעבר הלכה לעולמה ד"ר סו ג'ונסון, הפסיכולוגית הקנדית ילידת אנגליה, שפיתחה את שיטת הטיפול הזוגי Emotionally Focused Therapy והיתה אחד הקולות המשמעותיים בעולם הטיפול הזוגי בעשורים האחרונים. ג'ונסון נולדה ב-1947, גדלה בקנט שבאנגליה למשפחה ממעמד הפועלים וקיבלה את התואר הראשון שלה בספרות אנגלית מאוניברסיטת האל. לימים סיפרה שהאבחנות הראשונות שלה בנוגע למערכות יחסים נולדו מהתבוננות באינטראקציות בין אביה לבין גברים אחרים בפאב המקומי, תקשורת שאפילו כילדה היא הבחינה בעוצמה הרגשית שלה. ב-84' עברה ג'ונסון לקנדה ושם קיבלה דוקטורט בחינוך (Ed. D) מהאוניברסיטה של בריטיש קולומביה.
באותה תקופה פגשה את הפסיכולוג הקנדי יליד דרום אפריקה לזלי גרינברג, מפתח הגישה הטיפולית Emotion Focused Therapy. שמות השיטות אמנם כמעט זהים, אבל ההבדל ביניהן מסתיר סיפור משמעותי עבור מטפלים ומטופלים. גרינברג, שעליו כתבתי רבות במדור זה, נולד ביוהנסבורג ב-1945, והוא אחד המפתחים המקוריים של אסכולת הטיפול ממוקד הרגש באשר היא. במקור למד הנדסה, עד שהחליט לעשות הסבה לפסיכולוגיה. הוא קיבל את הדוקטורט שלו מהאוניברסיטה של שיקגו, שם למד עם לורה נורת' רייס, שהיתה אחת מתלמידותיו הבולטות של הפסיכולוג האמריקאי קארל רוג'רס. כמהנדס לשעבר, כבר בשנות ה-70 ניסה גרינברג לפתח מודל מתמטי שיכול לאפיין את האינטראקציות בין מטפל למטופל. משלבים מוקדמים התמקד המחקר שלו באמפתיה, בתהליך הפסיכותרפי, בברית הטיפולית ובתפקידם של הרגשות בתפקוד האנושי.
מה זה EFT
אחרי השנים שבהן עבדו ביחד, התפצלו הגישות. ג'ונסון בחרה להתמקד בעבודה עם זוגות, וליצור אינטגרציה בין טיפול ממוקד רגש לבין הגישה המערכתית של המטפל המשפחתי הנודע סלבדור מינושין ותיאוריית ההתקשרות. גרינברג לעומתה, אף שהמשיך לעבוד עם זוגות, הציב במרכז את תהליך העיבוד הרגשי התקין של היחיד, ואת יכולתו להגיב באופן תקין לאיתותים רגשיים של בן הזוג שלו. במבט מהצד, כשרואים כמה אנרגיה השקיעה ג'ונסון במיתוג הווריאציה שלה על טיפול זוגי ממוקד רגש, עולה התחושה שרצונה לבדל בין הגישות נבע גם מהצורך ליצור לעצמה משבצת משלה בעולם הטיפול.
התחברות לכאב הראשוני
הגישה של ג'ונסון מדגישה את תיאוריית ההתקשרות, תוך התמקדות בקשר הרגשי בין בני זוג, מתוך הנחה שחיזוקו יכול לעזור לפתור קונפליקטים בזוגיות ולהגביר את שביעות הרצון מהיחסים. המודל שלה בנוי סביב הרעיון שההיענות הרגשית של בן זוג אחד לשני והקשר העמוק ביניהם הם המרכז של מערכות יחסים רומנטיות, ולכן אם יש קושי, צריך לתקן את המרכז. לעומתה, גרינברג מתמקד בטיפול ממוקד רגש ביחידים, ומכאן מרחיב את עבודתו לזוגות. בכל שלב בדרך הוא מדגיש את החשיבות של הבאת המטופל למגע עם כאביו הרגשיים, כדי להביא להחלפתו של רגש הגנתי לא-אדפטיבי ברגש אדפטיבי. תיקון המנגנון הרגשי של המטופל הוא היעד הבסיסי בגישה הטיפולית שלו ביחידים וסוכן השינוי בעבודה עם זוגות.
אפשר להבין משהו על ההבדל בין הגישות באמצעות התבוננות באופן שבו כל אחת מהן מתייחסת לכעס. סו ג'ונסון רואה בכעס בטיפול זוגי בעיקר רגש משני המסווה רגשות ראשוניים עמוקים יותר, כמו פחד, פגיעה או תחושות של ניתוק וחוסר ביטחון. בטיפול זוגי ממוקד הרגש, מטפלים שעובדים בגישה שלה מעודדים זוגות להיות במגע עם הרגשות הפגיעים הללו כדי להגדיל את הקירבה בינם ובין בני זוגם. המטרה הטיפולית היא לעזור לבני הזוג לעבור מהבעת כעס לחשיפת רגשותיהם הפגיעים יותר, מה שאמור להוביל לאינטראקציות מרפאות ולחזק את הקשר ביניהם.
גרינברג, לעומת זאת, קודם כל מביא בחשבון את האפשרות שכעס יהיה רגש ראשוני תקין, שיש לעזור למטופל להתחבר אליו ולהביע אותו. ניקח לדוגמה מטופל שעבר התעללות רגשית בילדותו. בזמן אמת, ההתעללות גרמה לו להרגיש בושה. תחושת הבושה היתה רגש תקין לשעתו, מתוך מנגנוני הישרדות כמו הזדהות עם התוקפן. אך הנטייה להאשים את עצמו כשפוגעים בו נשארה צרובה במוחו גם בבגרותו. הוא נשוי לאישה עם הפרעת אישיות גבולית, שנוטה להתפרצויות זעם. כשהם מגיעים לטיפול זוגי, המצב הבסיסי שלהם הוא כזה שבמהלך ריב, כשאישתו תוקפת אותו, הבעל חש בושה ונעלם לתוך עצמו.
מטפלת שעובדת בגישה של גרינברג תוכל להגיע בעבודה עם הבעל להתחברות לכאב הראשוני שלו, באופן שיאפשר לו להתחבר לכעס האסרטיבי שהוא היה אמור להרגיש בתור ילד כלפי מי שפגע בו, אך לא היה מסוגל, מתוקף הנסיבות. באופן דומה, היא תעודד אותו להביע כעס אסרטיבי כלפי אישתו, כשהיא מתפרצת עליו. המטפלת הזו תצפה לכך שכעס המתעורר כתגובה בריאה להפרת גבולות יכול לשפר את היכולת של בני הזוג למלא זה את הצרכים הרגשיים של זה. ואילו מטפלת שעובדת באדיקות לפי ג'ונסון לא היתה מניחה שמתחת להימנעות של הגבר יש כעס אסרטיבי שצריך להיחשף כדי לשפר את היחסים. היא היתה מעודדת את הבעל לשתף את האישה בכאב שהוא חש כשהיא מתפרצת עליו, והיתה מצפה שחשיפת הפגיעות שלו תביא לקירבה.
בעומק הדברים, השוני בגישה לכעס הוא גם דוגמה להבדל ביחס של שתי הגישות לצורכי ההתקשרות. בראיון שקיימתי עם גרינברג בנושא, הוא הסביר שהתקשרות בטוחה אינה זהה לאהבה, אלא היא חלק ממקבץ רכיבים שיוצרים קשר של אהבה. שני הגורמים הקריטיים הנוספים באהבה הם תחושת הזהות של האדם ורמת המשיכה בינו ובין בן הזוג שלו. אנחנו רוצים להרגיש בטוחים בקשר הזוגי, וחשוב לנו לדעת שבן הזוג "נמצא שם בשבילנו"; אבל לפי גרינברג, בזוגיות טובה אנחנו זקוקים גם לכך שבן הזוג ייתן תוקף לתחושת הזהות שלנו ויראה אותנו באור חיובי גם, ולפעמים דווקא, במקומות שבהם אנחנו שונים ממנו.
הגישה של ג'ונסון לא מאפשרת להבין מצב שבו אישה אומרת לבעלה "אני יודעת שאתה אוהב אותי, אבל אתה פשוט לא רואה אותי". כשמטפלת זוגית עובדת בגישה שמציבה את רמת הביטחון שבקשר כתנאי הקריטי היחידי, אין לה כלים תיאורטיים להתייחס למצב הטיפולי הזה, שכלל אינו נדיר. בטיפול הזוגי ממוקד הרגש של ג'ונסון ריב הוא לעולם לא על הנושא, אלא תמיד עדות לתחושה של חוסר ביטחון רגשי בקשר.
לעומתה, גרינברג טוען שהעובדה שאנחנו שואפים לכך שהקשר הזוגי לא רק ייתן לנו ביטחון אלא גם ישמר ויבנה את הזהות הנפרדת שלנו, יוצרת מאבקי כוח בתוך קשרים זוגיים. כלומר, לפי גרינברג לפעמים זוגות רבים לא רק מפני שלאחד יש צורך להיות צודק שנובע מתחושת חוסר הביטחון שלו בקשר, כפי שג'ונסון טוענת, אלא מכיוון שהשאלה מי מוביל ומי צודק היא משמעותית, והרצון להיות צודק יכול להיות מבוסס על הצורך בשימור הזהות, בתוך קשר טוב וקרוב. במילותיו של גרינברג, "זה אינו אספקט של התקשרות בטוחה, אלא צורך נפרד שאמור להתמלא בקשר זוגי טוב".
כלומר, הגישה של ג'ונסון מציבה מוטיבציה אחת, או הגדרה אחת של התנהגות אנושית, מעל לכל האחרות: התקשרות. ואילו הגישה של גרינברג טוענת שחייבת להיות יותר ממוטיבציה אחת שמסבירה את האופן שבו אנחנו פועלים בתוך מערכות יחסים. ג'ונסון מתבססת על תיאוריית ההתקשרות ומדגישה את הרעיון שילד יחקור את סביבתו אם ירגיש בטוח. לעומתה, גרינברג טוען שסביר להניח שחקר הסביבה הוא חלק מהכונן הקשיח שלנו, מפני שהוא קריטי להישרדותנו, ושילד יחקור אותה גם אם הוא מרגיש לא בטוח. ובמילותיו, "בסיס בטוח הוא זה שמניע את הצורך שלנו לדעת שיחסינו הזוגיים יהיו מקום בטוח עבורנו. אבל גם נטיית החקר הטבעית נמצאת בבסיס הצורך שהיחסים הזוגיים יכוננו את זהותנו באופן מיטיב".
מהפכה או משחק חשיבה
טענה נוספת של ג'ונסון שספגה ביקורת היא שקשר בטוח מנבא חיים ארוטיים מספקים. ואכן, כשאנשים חווים ירידה במשיכה או כשהם מנהלים רומן, פעמים רבות ישנם בתמונה כעס על בן הזוג או רגשות בלתי פתורים אחרים, שטיפול ממוקד רגש יכול להציף ולרפא. אך על פי גרינברג (ואסתר פרל לא תתווכח), משיכה ותשוקה מינית הן גם "שורש עצמאי שלא יכול להיות מוסבר לגמרי על ידי הרכיבים האחרים. תשוקה היא דבר חזק, ואנשים מרגישים אותה לא רק כשהם חשים מחוברים ובטוחים עם אדם אחר אלא בסיטואציות רבות ושונות, גם ללא התקשרות בטוחה".
ג'ונסון, אגב, התעוררה מאוחר (ולא לגמרי) לגיוון העכשווי בתפישת הזוגיות. עד לא מזמן ניתן היה להבין שהיא רואה בשאיפות לפתיחת יחסים עדות לבעיה בהתקשרות של אחד מבני הזוג, ולא ביטוי לגיטימי של זהותו של האדם.
בשביל להעריך את מידת הצדק בכל אחת מן הגישות צריך להביא בחשבון שבעוד שג'ונסון התמקדה במיתוג מפעל חייה, הקימה ארגון בינלאומי שמעניק הסמכות ומדגיש את חשיבותן וייצרה מוצרים זמינים לקהל הרחב בדמות ספרים והרצאות - גרינברג התמקד בביסוס המחקר. ובזמן שג'ונסון לא היססה להכריז על הגישה שלה כפורצת דרך ומהפכנית, גרינברג מתייחס לתיאוריה שלו כאל משחק חשיבה מהנה, שאל לו להפריע לנו לבדוק בצורה המדעית ביותר האפשרית מה באמת מביא תועלת בפסיכותרפיה.
מטפלים רבים שעובדים בגישות הטיפול החווייתיות ממילא משלבים בין הגישות השונות האלה. emotion focused therapy, Emotionally focused therapy, schema therapy, AEDP - כולן דוגלות בכך שהטבה רגשית היא תוצאה של יצירת חוויה רגשית חדשה בקליניקה; לא של פרשנות של חוויות רגשיות מצד אחד ולא של התערבויות קואצ'ריות מצד שני. מטפלים כאלו משתמשים ב- EFT של גרינברג ושל ג'ונסון לפי שיקול דעתם. חלקם יאמרו שבגלל האופן שבו גרינברג מאפשר למטופלים שלו לבוא במגע עם כעס, ורואה בו רגש לגיטימי וטבעי, שתפקידו האבולוציוני הוא להניע אותנו לפעולה - יש לגישה שלו אפקטיביות מיוחדת בעבודה עם נשים; ושבגלל הדגש של ג'ונסון על חשיפת הפגיעות - גישתה אפקטיבית במיוחד בעבודה עם גברים.
שנפתח יומנים? אם אתם רוצים לקבוע ייעוץ, להזמין הרצאה או להציע שיתוף פעולה שלחו לי מייל אל: amalia.rosenblum@gmail.com




