טיימינג זה הכל בחיים? איך סינכרון עוזר לנו ומה קורה כשהוא משתבש
עודכן: 22 באוק׳
מצד אחד, היכולת להסתנכרן - הן ביולוגית והן חברתית - היא בעלת חשיבות קרדינלית להישרדות שלנו. מצד שני, ההיסטוריה מלמדת אותנו שסינכרון עילאי מאפיין לפעמים דווקא כוחות אפלים, ואילו אנשים שאינם מסונכרנים עם הנורמות או הציפיות החברתיות הם שמצעידים את האנושות קדימה
בכל מוצאי שבת אני יוצאת להפגנה. ההפגנות חשובות לי, מרגשות אותי והן גם מרשימות אותי. הרי ישראלים מתקשים כל כך להסתדר בקבוצה. אני גרה בשכונה צפופה בתל אביב, ואם תנסו לנהוג בה בסוף השבוע תראו שעשר מכוניות ו-100 הולכי רגל לא מצליחים להסתנכרן. אז איך יותר מ-100 אלף מפגינים כן מצליחים לעשות זאת - בלי תמרורים, רמזורים או כללי התנהגות ברורים.
חשבתי על שאלת ההסתנכרנות פעם נוספת בשבוע שעבר, כשליוויתי את הבן שלי בחזרה מבית הספר. היה זה יום חם מאוד, ועל פנינו עברה אשה כבת 50, לבושה בחצאית טוטו ורודה מעל טייץ מצמר. היא נעלה נעליים כבדות, לבשה ז׳קט קצר ומהודר, השיער שלה היה מחומצן בצבע פלטינה, עורה היה חיוור מאוד, ועל שפתיה היה משוח שפתון אדום מאד. היא דיברה באופן מאד נמרץ עם אשה אחרת, ונראתה כמו "טיפוס" אפילו ביחס לטיפוסים הקבועים של אלנבי פינת גרוזנברג.
"איך אפשר לנחש שיש לה כנראה הפרעה פסיכיאטרית?", שאלתי את הבן שלי. הוא משך בכתפיו. "כי היא לא מתואמת", אמרתי והסברתי: חצאית הטוטו לא תאמה את הגיל שלה, ואם זו תחפושת – היא לא תואמת את הזמן בשנה; החגיגיות של הלבוש לא תאמה את ההקשר (אמצע השבוע, צהריים בפינת רחוב. לא הזמרת ביורק בטקס האוסקר) ואפילו שפת הגוף שלה לא תאמה את זו של בת שיחתה או של יתר האנשים בפינת הרחוב הזו. וזאת הנקודה: סינכרון הוא רכיב חשוב בתפקוד האנושי.
ברשימה הקודמת התמקדתי ביכולת שלנו לזהות שינויים בסביבה ובהשפעה המכרעת שיש ליכולת הזו על רמת התפקוד שלנו (הפיזיקאי האיטלקי קרלו רוברי היה אומר שזה קשור באופן אינהרנטי לכך ש"אין דברים" אלא רק "יחסים בין דברים"). הפעם אני רוצה להמשיך לפתח את הרעיון ולטעון שסוג התפקוד שעבורו אנחנו זקוקים יותר מכל ליכולת לזהות שינויים הוא היכולת שלנו להסתנכרן, הן ביולוגית והן חברתית, ושיכולת זו היא בעלת חשיבות קרדינלית להישרדות שלנו.
ברמת הביולוגיה האנושית, המושג סינכרון מתייחס לתיאום בין תהליכים ומקצבים ביולוגיים שונים בתוך גופנו וגם בינינו לבין הזולת. מחזור השינה והערות הוא כמובן התהליך הבולט ביותר בהקשר הזה, אבל גם המחזור החודשי הוא כמובן מחזורי, כמו גם התנהגויות גמישות יותר כמו אכילה ופעילות גופנית. סינכרון במובנים האלה חשוב מכיוון שהוא עוזר לשמור על האיזון הכללי (ההומאוסטזיס) של הגוף. שיבושים בסינכרון הביולוגי עלולים להוביל לבעיות בריאות כמו נדודי שינה, דיכאון והפרעות מטבוליות.
אבל מה הקשר בין סוג כזה של סינכרון לבין היכולת של הפרט להיות מסונכרן עם הסביבה החברתית שלו? נתחיל עם הכמעט מובן מאליו: שיבושים במחזור השינה והערות יכולים להקשות על אדם להיות ערני, או בכלל נוכח, במהלך אינטראקציות חברתיות. כדי להצליח בעבודה צריך קודם כל להגיע למשרד, ואפילו אם עובדים מהבית, צריך להצליח לענות למיילים במסגרת זמנים סבירה, להשתתף בפגישות וכו'.
אבל סינכרון להתנהגות חברתית דורש הרבה יותר מאשר נוכחות ועירנות. בני אדם הם אולי לא יצורים חברותיים ביותר, אבל למרבה האירוניה הם יצורים חברתיים ביותר, והיכולת להסתנכרן עם אחרים חיונית לקשירת קשרים ותחזוקה של מערכות יחסים. יש במחקר דוגמאות רבות שמראות כי סינכרון של שפת גוף, של הבעות פנים ושל מקצבים קוליים יכול להקל על התקשורת וההבנה.
במישור אחר, אם נרוץ לצלילי מוזיקה קצבית ומהירה הדבר יגביר את התפוקה הגופנית שלנו יותר מאשר אם נרוץ בזמן האזנה לפודקאסט (פתטי כמה זמן שלקח לי לגלות את העובדה הזו). הביטוי "תופי המלחמה" עתיק כנראה כימי האנושות. וכמו שיודעים כל מי שצועקים ביחד "ד-מו-קרט-יה" בהפגנות, סינכרון של פעילויות כמו שירה, ריקוד ואפילו נשימה יכול לעזור לקדם קשרים חברתיים.
מוזיקה מפעילה אותנו בעזרת קצב. תפישת הקצב היא שמאפשרת לנו להסתנכרן, בריקוד, במחיאת כפיים, בקריאה "ד-מו-קרט-יה". היכולת שלנו להסתנכרן למקצב חיצוני היא ייחודית לבעלי חיים (כמונו) שלומדים להפיק את הקולות שלהם באמצעות הקשבה לבני מינם (ההורים, קרובי משפחה, השבט, השכנים). כלומר החיבור בין מערכת השמיעה למערכת המוטורית הוא משמעותי ליכולת להסתנכרן, ומוזיקה מחוברת למערך הביולוגי הקדום.
בשיחה בין דרור גלוברמן לפרופ' רוני גרנות בפודקאסט המצוין "אחד ביום", השתמש דרור גלוברמן בדימוי "מוזיקה היא המתאם". היא מתאמת בינינו. גרנות וגלוברמן נגעו באופן שבו מוזיקה תיאמה בינינו משחר האנושות, גם ברמה הטכנית וגם מבחינת תחושת השייכות לישות אחת שגדולה יותר מכל אחד מאיתנו. סינכרון הוא יותר משיתוף פעולה. סינכרון נותן לנו את התחושה שאנחנו ביחד.
מהשלב של הסינכרון בין הורה ותינוק. המגע, המבט, הקולות משפיעים אחרת על התפתחות התינוק אם הם מתואמים בזמן ולא מפוזרים בזמן. אם אנחנו מסתכלים זה לזה בעיניים, מהדהדים את הקולות זה של זה. יש מחקרים יפים ביותר שמראים שביצוע פעולות באופן מסונכרן עם זרים מעלה את הסיכוי לשיתוף פעולה איתם בהמשך.
במלים אחרות, היכולת שלנו להסתנכרן החוצה, אל הסביבה החברתית שלנו חשובה גם לקשרים שלנו במובן החברי והרגשי אבל גם ליכולת שלנו לשתף פעולה ברמות שונות של הפשטה. והיכולת הזו מושפעת גם מההיסטוריה של ההתפתחות הביולוגית האישית שלנו, ויכולה להיות מושפעת גם ממצב הסינכרון הפנימי שלנו, הסינכרון של התהליכים הביולוגיים בתוך הגוף.
אז איזה בעיות רגשיות יכולות להתבטא בקשיים בסינכרון הפיזיולוגי? נדודי שינה, כמובן. אם נתייחס אל נדודי שינה כקושי מנטאלי בפני עצמו, ברור שקושי להירדם או לישון שינה רצופה עלולים לשבש את מחזור השינה והעירות, מה שעלול להוביל לעייפות, עצבנות וקשיי ריכוז.
דיכאון הוא עוד חשוד מיידי שיכול לשבש את המקצבים היומיים של הגוף, ועל ידי כך לגרום לשינויים בדפוסי השינה ובתיאבון, מה שקשור גם לירידה האופיינית ביכולת לחוות הנאה או מוטיבציה.
הפרעה דו-קוטבית, מה שפעם היינו קוראים לו מאניה-דפרסיה, עלולה לשבש את "המקצב הביולוגי היומי" ולהשפיע על דפוסי השינה. וכמובן סכיזופרניה, שבה כל תפיסת הזמן של האדם משתבשת. גם PTSD עם או בלי דיסוציאטיביות, והפרעת קשב וריכוז יכולים להשפיע על יכולתו של אדם להתמקד, לשים לב ולעמוד בלוחות הזמנים.
אלה שיבושים בסינכרון הביולוגי שעלולים להקשות על אדם להיות מסונכרן עם סביבתו החברתית. בנוסף, יש בעיות נפשיות שמשפיעות באופן ישיר יותר על היכולת להסתנכרן חברתית. אנשים "על הספקטרום" סובלים לעתים קרובות מהקושי שלהם להבין רמזים חברתיים, קושי שמוביל לבעיות בהסתנכרנות עם אחרים.
סכיזופרניה, שאולי ממנה סבלה האשה שראיתי ברחוב, משפיעה על יכולת ההסתנכרנות החברתית בהרבה אופנים, החל בקושי לפרש נכון רמזים חברתיים, וכלה כמובן בהזיות, אשליות וחשיבה לא מאורגנת, הנמצאות בלב ההפרעה, ומשפיעות על היכולת של החולה לתקשר ולשתף פעולה עם אחרים.
הפרעת קשב וריכוז, והפרעת חרדה חברתית עלולות גם הן להקשות על הסובלים מהן לסנכרן את התנהגותם עם אחרים. ומעניין במיוחד (כל אחד והאובססיות שלו) שגם אנשים עם הפרעת אישיות גבולית, שעשויים להתקשות בוויסות רגשי, עלולים להתקשות בסינכרון ההתנהגות שלהם עם אחרים. מה שיכול לשמש דרך אחרת להסתכל על הנטייה שלהם לייצר מערכות יחסים אינטנסיביות ולא יציבות, ולחוות פחד מנטישה ורגשות עזים. ולסיום, דיכאון, שתמיד מעורב בכל. אנשים עם דיכאון עלולים לחוות חוסר מוטיבציה ובידוד חברתי, מה שעלול להקשות עליהם לסנכרן את התנהגותם עם אחרים.
בפסיכולוגיה קיים מושג אבחוני שנקרא "internal preoccupation" שמשתמשים בו לתאר אדם שנראה כאילו "נציגיו עסוקים בפניות קודמות". מצב מנטלי כזה שבו אדם לא פנוי למה שקורה מולו, בין מפני שהוא טרוף-חרדות או שומע קולות הוא דוגמא עזה לבעיה בסינכרון.
יחד עם זאת, סינכרון אינו מדד חד-ערכי לבריאות הנפש. עם כל הכבוד להפגנה, אנחנו לא רוצים ללכת עד כדי כך שמאלה עד ששוב נמצא את עצמנו בצד ימין. הנאצים היו מסונכרנים יופי-טופי, ומן המפורסמות היא שהאסתטיקה הפשיסטית במוזיקה, בספורט, במצעדים, בקולנוע, ובגרפיקה מבוססת על סינכרון עילאי.
בלי אנשים שאינם מסונכרנים, החיים היו הרבה פחות טובים. מרסל פרוסט אכל ארוחת ערב בחצות, כתב כל הלילה וישן כל היום. אנשים שאינם מסונכרנים עם הנורמות או הציפיות החברתיות השולטות בכיפה הם חלק ככל חלק ברקמה האנושית, ופעמים רבות מתגלים כקריטיים להתפתחות של האנושות. הם אלה שיש להם סיכוי טוב יותר להטיל ספק בסטטוס קוו ולאתגר אותו, מה שיכול להוביל לחדשנות ולקדמה. הם גם הרבה פעמים אלה שתומכים בקבוצות המודרות מהמרכז, מה שיכול לעזור לקדם צדק חברתי ושוויון. כלומר, הם אלה שמביאים לכך שההפגנה בכלל תתקיים.

המלצות
ספר: Why We Sleep
כל מי שעוקב אחרי הרשימות שלי מבין שהספר הזה של מתיו ווקר הוא התנ"ך שליד מיטתי. ייקח לי זמן לסכם לכם ממנו את כל ההיילייטס הרבים ולכן אני ממליצה לקרוא אותו בעצמכם. (ידעתם שדולפינים לא חולמים, כי אם הם יחלמו הגוף שלהם יהיה משותק בזמן החלום והם יטבעו? ושהחלק הראשון של הלילה הוא זה שאנחנו מפנים בו את המוח משאריות היום והחלק השני שלו הוא זה שאנחנו מייצרים בו אינטגרציה חדשה לדברים המשמעותיים שלמדנו?). מי שמכיר את ווקר מהפודקאסטים הרבים שלו יוכל לדמיין אותו גם קורא את הספר במבטא הנהדר שלו.
מדיטציה: Plum Village: Relax with the Buddha by Sister Dao Nghiem
מפעם לפעם שווה להזכיר את קיומה של אפליקציית המדיטציות החינמית הזו של נזירי Plum Village. מאז לכתו מן העולם של המנהיג הרוחני שלהם הנזיר טיך נאט האן נוספו למאגר שלהם הרבה מאד מדיטציות חדשות, קצת פחות מסורתיות. המדיטציה הספציפית הזו נמשכת קצת פחות מ-20 דקות והיא הזויה למדי אפילו יחסית למדיטציות, אבל בקטע טוב. תנסו ותבינו.
מחאה: צעיפים ובלונים עם דגל ישראל
אחד הדברים המרגשים במחאה הוא הניכוס מחדש של דגל ישראל. מצד שני - לא לכולם, ולא בכל גיל, נוח להסתובב עם דגל.
הפתרון שאני מצאתי הוא להזמין צעיפים ובלונים שהדגל מודפס עליהם. אפשר למצוא הרבה אופציות ברשת, בחנויות של מסיבות או חנויות שמספקות מוצרים לגני ילדים ומוסדות. המחיר הוא כ-2.5 שקלים לבלון ו-18 שקל לצעיף. ניפגש במוצאי שבת.
שנפתח יומנים? אם אתם רוצים לקבוע ייעוץ, להזמין הרצאה או להציע שיתוף פעולה שלחו לי מייל אל: amalia.rosenblum@gmail.com




