top of page

"פתאום הבנתי איך קוראים למה שאני עוברת עם אחותי מאז שהיינו קטנות"

תמונת הסופר/ת: Amalia Rosenblum
Amalia Rosenblum
27 ביולי 2022
זמן קריאה 5 דקות

"אחותי ואני סיכמנו להכין סרט מושקע ליום ההולדת של אמא שלנו - אני אהיה אחראית ליצירה והיא למימון. הסרט גרף מחמאות, אבל אחותי (ששמחה לחלוק קרדיט עליו) עדיין חייבת לי אלפי שקלים וגם גורמת לי להרגיש רע כשאני מזכירה לה את זה. הצילו, אני כבר לא בטוחה מה נכון"

היי עמליה,

לאחרונה נתקלתי במושג "גזלייטינג" והוא פקח את עיניי למה שאני עוברת עם אחותי מאז שהיינו קטנות. הנה סיפור לדוגמה: לפני כמה חודשים, אחותי ואני החלטנו להכין סרט מושקע לכבוד יום ההולדת של אמא שלנו. סיכמנו שאני אצור את הסרט (הפקה, צילום ועריכה מקצועית), והיא תממן את העבודה והציוד הדרוש.

העבודה על הסרט היתה תובענית וארוכה, והעלויות הגיעו ל-5,000 שקל. בתחילת העבודה אחותי "זרקה לי" 300 דולר משום שהיא בדיוק חזרה מניו יורק ורצתה להיפטר מהם (ואני הייתי צריכה לטרוח להמיר אותם). מאז, היא לא התעניינה בנושא.

יום ההולדת של אמנו בא וחלף, הסרט היה מוצלח ואחותי כמובן נהנתה מאוד לקחת עליו קרדיט ומחמאות. למחרת הזכרתי לה שהיא עוד חייבת כ-4,000 שקל. היא התעלמה מההודעה. אחרי שבועיים הזכרתי לה שוב והיא השיבה שהיא מטפלת בזה. אחרי שבוע נוסף כתבתי לה שאני לא רואה הפקדה בחשבון הבנק שלי, והיא השיבה: "חבל שלא אמרת לי מראש שאת צריכה אסמכתא של ההעברה הבנקאית".

זה כל כך מבלבל! מצד אחד, אני בטוחה שהיא לא העבירה לי את הכסף, ומצד שני היא גורמת לי לעבור שוב על כל הפעולות האחרונות בחשבון הבנק, כי אולי אני המטומטמת ש"פיספסה" את ההפקדה שלה! הצילו, האם אני מתמודדת עם אחות נרקיסיסטית?

נטע

"פתאום הבנתי איך קוראים למה שאני עוברת עם אחותי מאז שהיינו קטנות" - אילוסטרציה

נטע היקרה שלום,

אני כמובן לא יכולה לקבוע בוודאות אם אחותך סובלת מהפרעת אישיות נרקיסיסטית, אך דפוס ההתנהגות שמצטייר מהסיפור שלך בהחלט עולה בקנה אחת עם הפרעה שכזו. אציין כמה נקודות שבהן אני רואה את זה:

ראשית, העובדה שהמשבר ביניכן התגלע סביב כסף. כסף הוא נייר לקמוס אמין למדי כשמדובר בהפרעות רגשיות, משום שהוא מסמן ברור של נפרדות. כלומר, הכסף נמצא אצלך או אצל אחותך – הוא לא יכול להימצא אצל שתיכן בו זמנית. במובן זה, עיסוק בכסף יכול להיות טריגר משמעותי עבור אנשים שיש להם קשיים בנפרדות. ספציפית, אנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית – בהתאם לעוצמת ההפרעה – מתקשים להכיל לפעמים את עצם קיומו של האחר. כשהאחר מביע את הצורך שלו (במקרה שלך, הצורך לקבל ממנה את הכסף), הצורך הזה משמש לנרקיסיסט כטריגר ופעמים רבות אפילו נחווה על ידו כתוקפנות.

לנרקיסיסטים קשה לקבל את קיומו של הזולת כיישות נפרדת

איני יודעת מהן הנסיבות בילדות שגרמו לכך שאחותך כל כך מתקשה להכיל את האחר-ות (פעמים רבות, הסיבות נעוצות בחוסר יכולת של הורה משמעותי לקבל את הנפרדות של הילד עצמו, והגיב לכך בצורה קשה) אבל נדמה שעצם היותכן שתי ישויות נפרדות היא עובדה שמאיימת עליה. כשאת מביעה את הצורך שלך בתגמול כספי על עבודתך, מבחינה רגשית, אין משמעות רבה לכך שמדובר במשהו שסיכמתן ביניכן מראש ושאחותך היתה חלק מהסיכום. בפועל, את מציבה בפניה דרישה להכיר בקיומך.

שנית, יש את עניין התשלום בדולרים. לפעמים נדמה לנו שאנשים שסובלים מהפרעת אישיות נרקיסיסטית מאמינים שיש להם זכויות יתר ולכן הם מתנהגים איך שבא להם כלפי הסובבים. בפועל הם מתנהגים כך משום שהם מתקשים להכיר בקיומו של הזולת. כלומר, לתפישתם, החוויה שלהם והחוויה של הזולת היא אחת. במקרה של אחותך והדולרים – לה היה נוח לשלם לך בדולרים, ומשום שהיא מתקשה לדמיין שלך יש מרכז חוויה שונה ושיקולים שונים משלה, היא פשוט הניחה שגם עבורך זה פתרון מצוין.

נקודה שלישית היא עצם חלוקת התפקידים ביניכן: המצב שבו את עושה את כל העבודה והיא רק משלמת מתאים יותר לדינמיקה עסקית בין במאית למשקיעה, נניח. אם היית אומרת לי שחלום חייך הוא לביים סרט על אישה בת 80 ואחותך מוכנה לממן את חלומך, הייתי מתייחסת אחרת לסיפור. אבל האישה מהסרט היא אמא של שתיכן! אחותך רצתה לחלוק בקרדיט על העבודה, ומכך אני מסיקה שכן היה חשוב לה לעשות מחווה משמעותית ביום ההולדת הזה, אבל חלוקת העבודה ביניכן מעידה על בעיה בשיתוף פעולה.

וכעת לנושא אי-העברת הכספים והתקשורת ביניכן סביב העניין. ייתכן שבשלב זה את כבר מתחילה להבין שאחותך לא בהכרח מענה אותך במכוון, אלא פועלת לפי ההיגיון הרגשי שלה. ההיגיון הזה אומר שאם לה לא דחוף להעביר לך את הכסף – הרי שגם לך לא דחוף לקבל אותו.

כאמור, ההתעקשות שלך על כך שאת אדם נפרד ושונה ממנה, אדם שדווקא מאוד חשוב לו לקבל את הכסף, היא מבחינתה חוויה מאוד לא נעימה. היא יכולה לעורר אצלה קשת של רגשות, מעלבון ("זה מה שהקשר בינינו שווה עבורה? הכל מיתרגם בסוף לכסף?") ועד זעם ("למה היא שוב מטרידה אותי עם הכסף העלוב הזה?"). כך או כך, היא ממשיכה להתעלם מהצרכים שלך.

אם את עדיין לא בטוחה במה שאת חווה מידי אחותך, יש לי טריק שבו אני משתמשת פעמים רבות כדי לעזור לאנשים להבין שהם קורבנות של גזלייטינג. הטריק הוא לדמיין כיצד אדם בריא בנפשו, שאינו סובל מהפרעת אישיות נרקיסיסטית, היה מגיב לפנייה שלך בעניין התשלום המתעכב – ואז להשוות בין התגובה המדומיינת לתגובה שקיבלת בפועל.

אדם שאינו סובל מאישיות נרקיסיסטית היה מנסה להבין אותך ואפילו מתנצל

במקרה הזה, אם אחותך היתה אדם שאינו סובל מהפרעת אישיות מהסוג הזה, הרי שכבר בהודעה השנייה שהיית שולחת לה היא היתה פועלת באחת מהדרכים הבאות: מתקשרת אלייך להתנצל (במקום להסתפק בהודעה) משום שהיא היתה מרגישה רע כי הקשתה עלייך; היא היתה מנסה להבין בעצמה את הטעות שעשתה וגם משתפת אותך; וכמובן שהיתה מעבירה את יתרת הכסף מיד. אם יש לה בעיה כספית שמקשה עליה לשלם לך – היא היתה מדברת איתך עליה בגלוי ומבקשת ארכה. בקיצור, היא היתה מתנהגת כבעלת חוב ולא כאילו את זו שחייבת לה משהו.

במקום זאת, אחותך שלחה לך הודעה שבה היא מאשימה אותך: "חבל שלא אמרת לי מראש שאת צריכה את האסמכתא על ההעברה". זאת הודעה שאין בה חרטה, אין בה הכרה בעובדות, בצרכים שלך או בפשלה שלה. יש בה זעם כבוש וגם יש בה שקר בפועל. אני אומרת "בפועל" משום שבאופן בלתי נתפש, נראה שאחותך מאמינה שהיא כבר העבירה לך את הכסף – אולי משום שהיא כבר הטריחה את עצמה לחשוב על הנושא בעבר ומכך הסיקה שגם מבחינתך היא כבר שילמה.

ואגב, אין לך מה לבדוק שוב ושוב בחשבון הבנק: ייתכן שהיא העבירה לך את הכסף ואת פיספסת (דברים כאלה קורים לכולנו), אבל זאת לא הנקודה. אם אחותך לא היתה סובלת ממבנה אישיות כזה, כיצד היא היתה מודיעה לך שהיא כבר העבירה את הכסף? סביר להניח שהיא היתה אומרת משהו כמו "תשמעי, בובי, אני די בטוחה שהעברתי את הכסף, אני קצת עמוסה ולא בטוחה שאספיק לבדוק שוב בחשבון, אז אבדוק שוב מחר או מחרתיים. אם זה לא עבר – אז ממש מתנצלת ואתקן את זה".

ועכשיו תחזרי לתגובה שקיבלת ממנה באמת. האם אחותך נרקיסיסטית? התשובה היא, למרבה הצער, כנראה שכן.

המלצות

טיפוס: ביל בר (Bill Burr)

את הסטנד אפ האחרון של ביל בר, Live at Red Rocks, אפשר לראות בנטפליקס. אני יודעת שזו המלצה שנויה במחלוקת: יש כאלה שרואים בבר גבר לבן מיזוגן ותוקפני. אני לא מסכימה. בעיניי, ההומור שלו סופר-מתוחכם ושייך לסוג ההומור שיצר את דמותו של ג'ק דונגי בסדרה "רוק 30". אז אולי אני יוצאת הכי לא רגישה - אבל לא צחקתי ברמה הזו כבר עשור.

בר הוא כמו הודיני של הסטנד-אפ. הוא מסבך את עצמו במצבים שנראה בלתי-אפשרי לצאת מהם, ואז מבצע מהלכים קומיים מבריקים ממש שמשאירים אותך עם פה פעור ודמעות של צחוק בעיניים. המופע שלו דומה יותר לקריאה של ספר ממש מצחיק מאשר לחווית הסטנד-אפ הממוצעת.

אתר: Disarming the Narcissist

הפסיכותרפיסטית וונדי בהרי (Wendy Behary) מקדישה את חייה לטיפול בסובלים מהפרעה נרקיסיסטית, בעיקר בגישת הסכמה-תרפיה, ולטיפול בזוגות בקונפליקט גבוה. חלק מסרטי ההדרכה באתר שלה עזרו לי בעבודה הטיפולית בצורה בלתי-רגילה, ובאתר שלה אפשר למצוא המון חומרי עזר איכותיים, כולל הפניה לקבוצות תמיכה און-ליין לאנשים הנשואים לבני זוג נרקיסיסטיים.

בריאות: המים של החמוצים

כתבתי כאן בעבר על התרומה הגדולה של אכילת מזונות כבושים למיקרוביום שלנו, ודרכו למערכת החיסונית. בהזדמנות אחרת, כתבתי על כך ששתיית מים עם מלח עוזרת להתמודד עם תחושת רעב כשאנחנו מנסים להפחית את צריכת הקלוריות שלנו, ועוזרת גם להתאוששות אחרי ספורט.

בנוסף, כידוע, אני מאוד אוהבת תוספי מזון. לכן ההמלצה הזו חביבה עלי במיוחד מאחר שהיא מאחדת את כל שלוש ההמלצות הקודמות ביחד: לבלוע חלק מהוויטמינים שלכם עם המים של המלפפונים החמוצים. אתם מקבלים גם את המלח, גם את הפרוביוטיקה, וגם נטילת הוויטמינים נעשית פחות משעממת.


שנפתח יומנים? אם אתם רוצים לקבוע ייעוץ, להזמין הרצאה או להציע שיתוף פעולה שלחו לי מייל אל: amalia.rosenblum@gmail.com

 
 
bottom of page