מה קורה לנשים וגברים בטיפול זוגי
הצצה לחדר הטיפולים: דיאלוג עם זוג שמתמודד עם משבר בגידה
"אני מאמין שאנחנו יכולים לפתור את הבעיות שלנו לבד". זהו משפט שרוב המטפלות והמטפלים הזוגיים שומעים מרוב הגברים שנגררים על ידי הנשים שלהן לטיפול. הרבה פעמים המשפט הזה אכן נכון. רוב הזוגות יכולים לפתור את רוב הבעיות שלהם לבד. וגברים רבים, שגדלו על אתוס של עצמאות ותושיה, הצליחו להגיע להישגים גדולים מבלי להיעזר כמעט באף אחד. לכן אפשר להבין שהם מאמינים שגם את המשוכה שלפניהם הם יכולים לעבור מבלי להיחשף בחולשתם מול אדם זר, דהיינו המטפל/ת הזוגי/ת.
סיבה נוספת לחשש מטיפול זוגי קשורה לקלישאות שהיו נפוצות במדורי עצות ליחסים בשנות השמונים, בסגנון "תצאו לדייט פעם בשבוע" או "תחכי לו בקומביניזון". שילוב האיומים הזה הופך טיפול זוגי להצעה לא ממש מושכת.
המציאות היא שבטיפול זוגי, לפחות בגישה ממוקדת הרגשות, המטפל מתפקד על תקן של אינסטלטור, שעוזר לזוג לזהות את הסתימות ואת הדליפות בצנרת הרגשית שלהם ולתקן אותם. הגישה כולה, כפי שהצגתי אותה באופן ראשוני ברשימה קודמת, מבוססת על ההנחה שחשיפת הפגיעות שלנו זה בפני זו מייצרת קרבה. אבל חשיפה שכזו היא לא נעימה לנו-עצמנו וגם מפחידה אותנו בהקשר הזוגי, ולכן אנחנו בוחרים פעמים רבות להסתיר את הרגשות הפגיעים שלנו באמצעות מגננות. המגננות עצמן מגנות עלינו בטווח הקצר, אך הן מגדילות את המרחק בינינו לבין בן הזוג שלנו.
אז איך עוזר/ת המטפל/ת הזוגי/ת לבני הזוג להתחבר לרגשות הפגיעים שלהם ולהראות אותם זה לזה? במקום עוד תיאוריה, ניקח לדוגמה שיחה טיפולית היפותטית, שלא מבוססת על אף זוג ספציפי אך בהחלט משקפת הרבה שיחות שהתרחשו על הרבה ספות בטיפול זוגי ממוקד רגש.
בני הזוג מיכה ונעמי נשואים 17 שנה ולהם שלושה ילדים. הם הגיעו לטיפול אחרי שנעמי גילתה שמיכה גולש באתרי פורנו וגם התכתב עם אשה שהכיר דרך האתר ועשה איתה סקס וירטואלי. הדבר הוביל למשבר רציני בקשר שלהם, ובעקבותיו פנו לטיפול זוגי. הפגישה שאנחנו "מצותתים" לה אינה הפגישה הראשונה וגם לא השנייה. מיכה ונעמי מגיעים כבר כחודש וחצי לפגישות שבועיות, ובשבוע הקודם נראה היה שהם חווים הטבה מסוימת, על אף שכמו פעמים רבות במקרים של משבר אמון, יש גם נסיגות קשות וכואבות. בתוך כך, לפגישה הנוכחית הם מגיעים שקטים, מרוחקים ומתוחים. נקשיב לרבע השעה הראשונה של הטיפול:

מטפלת: אז איך עבר הסופ"ש?
נעמי: היה נורא. בשבת יצאנו לסושי, חשבנו שזה טוב שנהיה קצת ביחד ואולי גם קצת נדבר על הדברים. ואני ארגנתי את הכל, שאמא שלי תבוא לשמור על הילדים, לא משנה. אבל הכי גרוע היה שכבר היינו במסעדה, וכבר התחלתי להרגיש יותר קרובה אליו אבל פתאום קלטתי שהמבט שלו כל הזמן נודד, ושתכלס הוא לא מפסיק להסתכל על כל מלצרית בת 19 או על כל פרחה עם ציצי מסיליקון, וזה גרם לי לחשוב על כל הפורנו שהוא רואה ועל זה שהוא אשכרה "עשה את זה" עם מישהי באינטרנט. זה הוציא אותי מדעתי!
מטפלת: אז כשראית את המבט של מיכה נודד לכיוון נשים אחרות, זה ממש פתח את הפצע של הקשר שהוא יצר עם הבחורה באתר, וזה הציף אותך רגשית והתחלת לרתוח. את יכולה לספר עוד על מה שקרה לך באותו רגע?
נעמי: לא יודעת (מתחילה לבכות)
מטפלת: התחלת להרגיש שאת לא חשובה לו... משהו כזה?
נעמי: כן, בדיוק. והבלגתי. החזקתי את הכל בפנים כי זה ממש לא אני לעשות עכשיו סצנה במסעדה. אבל כשחזרנו לאוטו והוא ניסה לנשק אותי, זה היה פשוט כמו מלח על הפצעים, ואז יצאתי עליו.
מטפלת: אז כשראית את מיכה מביט בנשים אחרות ואז הוא ניסה לנשק אותך, זה כבר היה יותר מדי כואב? הנשיקה הזאת בעצם זרקה אותך לחשוב על כל הפעמים הקודמות שבהן הוא רצה את הבחורה ההיא מהאתר. ומה קרה לך שם באוטו?
נעמי: הרגשתי שאולי בעצם הוא לא באמת רוצה אותי באותו רגע.
מטפלת: זה כואב.
מיכה: אני לא הסתכלתי על אף אחת, אני בסך הכל רציתי לנשק את אשתי, אני לא מבין איך זה עושה אותי כזה מניאק.
מטפלת: מיכה, אני מבינה שזה מאוד כואב לשמוע את נעמי עכשיו, אבל אם זה בסדר מצדך אני חושבת שחשוב שנישאר עם הרגשות של נעמי עוד קצת (פונה לנעמי, בקול שקט ובקצב רגוע). אז נעמי, תני לי להבין את הרגע הזה באוטו. את "יוצאת" על מיכה, אבל בעצם מתחת לזה את נורא נורא פגועה מהמחשבה שהוא לא אוהב אותך ולא אכפת לו ממך, ושבעצם הוא סתם חרמן עכשיו מכל הפרחות במסעדה, משהו כזה? אני בכיוון?
נעמי (בוכה): כן, ועכשיו אני חושבת שזה תמיד היה ככה... הוא אף פעם לא באמת אהב אותי, וכל הסיפור הזה עם הזונה הזאת מהאתר... זה בסך הכל ההוכחה.
מיכה נאנח.
מטפלת: איזו הרגשה מכאיבה... להרגיש שבעלך בעצם אף פעם לא אהב אותך, ושמעולם לא היה אכפת לו ממך... זה כל כך, כל כך כואב, לחשוב שאת לא חשובה לו. ואני רואה שזה גורם לך להרגיש כל כך בודדה.
נעמי: כן, זה בדיוק מה שאני מרגישה.
מטפלת: אז זה בעצם מה שקרה באוטו, כן? אם נסתכל על זה בהילוך איטי? את צוברת את כל הכאב הזה, את כל ההרגשה הזאת שהוא לא אוהב אותך, שהוא לא רוצה אותך, את הבדידות הזאת... את מחזיקה את זה בפנים, כל בחורה במסעדה מגבירה את הכאב הזה, אבל את לא תעשי לעצמך פדיחות במקום ציבורי, ואולי את גם מנסה להבליג באמת, אבל אז מגיע הרגע הזה ששניכם לבד באוטו, ואז כל מה שנדרש זה עוד גירוי אחד נוסף על הפצע, כמו למשל שמיכה ינסה לנשק אותך, ואז הכאב שלך נהיה פשוט בלתי נסבל ואת צורחת. את צורחת עליו, אבל בעצם מה שקורה לך בפנים זה שאת מרגישה את כל הכאב הזה של הדחייה, שהוא לא רוצה אותך (פונה לבעל). ומיכה, מה קורה לך כשנעמי מתפוצצת עליך?
מיכה: טוב, את לא חושבת שזה חדש לי, נכון? את מתארת לעצמך שזה קורה גם בבית כל הזמן. מה אני יכול לעשות? כשהיא ככה - אין עם מי לדבר. זה לא שלא ניסיתי אבל עכשיו אני כבר לא מנסה.
מטפלת: זה נשמע מלחיץ. אז מה באמת אפשר לעשות במצב כזה, מה עשית?
מיכה: יצאתי מהאוטו, ופשוט חזרתי הביתה ברגל. אני אומר לך, אני מכיר אותה כשהיא ככה - לא היה מצב לדבר איתה. ראיתי על הפרצוף שלה שמבחינתה אני מניאק וזהו זה ואין לי שום סיבה להישאר שם רק בשביל שהיא תמעך אותי עוד.
מטפלת: אני מבינה, אז הרגשת שאין שום דבר שאתה יכול להגיד שישפר את המצב ושאם אתה תישאר אז זה ממש יהיה מסוכן מבחינתך. אז יצאת מהאוטו.
מיכה: הייתי בהישרדות.
נעמי: פחחח... הישרדות? מה אני כבר יכולה לעשות לך?!
מטפלת: נעמי, אני ממש מבינה שזה מכאיב לך לשמוע את מיכה כרגע אבל אני חושבת שזה חשוב (פונה למיכה). מיכה, אז אתה מרגיש באותו רגע כמו מניאק שהולכים לסקול אותו באבנים. כאילו, הנה, עוד רגע מתעופפת האבן באוויר ואני חייב להימלט מכאן? ומבחינתך כל זה קורה רגע אחרי שניסית לנשק את נעמי, אז בטח היית מופתע כשהיא יצאה עליך ככה, לא? איך הרגשת?
מיכה: מראש הייתי לחוץ לגבי לנשק אותה בגלל שעבר כל כך הרבה זמן מאז ש... ואז כשהיא התחילה לרדת עלי אני... לא יודע... פשוט רציתי לחתוך משם כמה שיותר מהר.
מטפלת: אז מה שאני שומעת זה שאתה מבחינתך לקחת סיכון אדיר, שמת את עצמך במקום פגיע - לנסות לנשק אותה אחרי כל מה שקרה, אחרי שכל כך הרבה זמן לא היתה לכם אינטימיות פיזית. אז ברור שפחדת, פחדת על-אמת, פחדת להיכשל, פחדת שהיא לא תרצה אותך.
מיכה: כן, אפשר להגיד.
מטפלת: אז אם אני שמה את עצמי רגע במצב שאתה מתאר, בתוך האוטו, כשאתה סוף סוף אוזר אומץ ומנסה לנשק אותה, אז מבחינתך, הפחדים שלך מתממשים. סוקלים אותך באבנים, ועוד בהפתעה. ואז – תעזור לי להבין מה קורה בשלב הבא מבחינתך – הרגשת מוצף? או פחדת? מה קרה לך בפנים רגע לפני שיצאת מהאוטו והתרחקת?
מיכה: אולי קצת משניהם. תראי, בטוח פחדתי. רעדתי. זה אולי נשמע טיפשי (לנעמי), אני יודע שאת לא תאמיני לי (למטפלת), אבל זה מה שהרגשתי, זה בדרך כלל מה שאני מרגיש כשהיא כועסת.
מטפלת: אז זה מוכר לך, הפחד הזה? אפילו עכשיו כשאתה מדבר על זה אני רואה שאתה נהיה יותר מתוח. זה כאילו אפילו עכשיו אתה צריך להיות מוכן למתקפה, למצב שתצטרך לקום ולברוח מפה. כאילו נעמי יכולה למעוך אותך גם כעת, וזה מאיים עליך אז אתה בורח. משהו כזה?
מיכה: כן, משהו כזה.
מטפלת: מה קורה לך עכשיו ברגע זה, מיכה, כשאתה מדבר אתי על זה? מה קורה לך בתוך הגוף? אני רואה שהאגרופים שלך מכווצים... אתה יכול לנסות להתבונן רגע באיך זה מרגיש לך בגוף?
מיכה: אני מרגיש ממש ממש מתוח. אני חייב להגיד שזה קורה לי הרבה. והפורנו עזר לי להרגיש רגוע יותר. (שקט) אני מרגיש שנכשלתי בנישואים שלי.
מטפלת: וואו, אז מה שנעמי חושבת עליך ממש ממש חשוב לך. בעצם מה שאתה מתאר לנו זה שאתה מבועת מהאפשרות שהיא תדחה אותך, שהיא תמעך אותך. אז בגלל שזה כל כך חשוב לך מה שהיא אומרת, מה שקורה זה שכשאתה רואה שהיא עומדת להתחיל לדבר, שהיא עומדת להתפרץ, אתה יודע שזה עלול להיות הרסני מבחינתך, ואתה נלחץ, וכולך כבר מוכן לברוח.
מיכה מהנהן. נעמי מקשיבה, עצבנית אך סקרנית.
מטפלת: אבל בעצם מאחורי כל המתח הזה אתה מפחד, ממש מפחד.
מיכה: כן, זה מאוד חשוב לי מה שנעמי חושבת עלי, ואם זה לא מחשבות טובות זה ממש מלחיץ אותי.
מטפלת: אתה יכול להגיד לה את זה עכשיו? אתה יכול להסתכל עליה ולהגיד לה, "מאוד חשוב לי מה שאת חושבת עלי"?
מיכה (פונה לנעמי): מה שאת חושבת עלי מאוד חשוב לי.
נעמי: לא נראה ככה. ממש לא מזיז לך מה אני חושבת.
מטפלת: אז נעמי, אני מבינה שזאת בשבילך חוויה חדשה לגמרי, לראות את החלק הזה של מיכה, החלק שממש אכפת לו ממה שאת חושבת עליך ושמפחד לאכזב אותך. אני יכולה להבין את זה, את יודעת. כי נדמה לי שהלופ שאת ומיכה לכודים בו כבר כל כך הרבה שנים אילץ את מיכה להסתיר את כל הרגשות האלה ולברוח, ושהוא הסתגר וברח כדי להגן על עצמו מהתחושה הזאת שהוא דחוי, ושהוא אכזב אותך כבעל, ושבגללו הנישואים שלכם הם כישלון.
זוהי כמובן רק דוגמית לדיאלוג, אבל היא יכולה להראות לנו שהמטפל הזוגי הוא סוג של מתורגמן רגשי לבני הזוג. קצת כמו באו"ם, הוא מדבר כמעט תוך כדי שכל אחד מבני הזוג מדבר, וממלל מחדש את דבריו, אך עושה זאת באופן שעוזר לבטא את צורכי ההתקשרות הלא מסופקים שנמצאים בבסיס הדברים. התרגום הזה לשפת התקשרות עוזר גם לדובר להבין את עצמו וגם מקל על בן הזוג לשמוע את הדברים. כך המטפל הזוגי מקלף את המגננות בעדינות ובזהירות, עם הרבה אמפתיה וולידציה, וחושף את הרגשות הראשונים והפגיעים שמסתתרים מתחתן.
כמובן שמשבר אמון עלול להיות קטלני ביחסים, וחשיפת הפגיעות אינה מספיקה. מטפלים רבים יעידו שהנקודה הקריטית ביותר היא היכולת של בן הזוג שבגד לגעת ממש בכאב שמרגיש בן הזוג הנבגד ולשאת את מלוא הכאב שלו. היכולת הזו היא שלב קריטי בבנייה המחודשת של הקשר ואינה מובנת מאליה. לצדה, נדרשת גם נכונות של הנבגד לראות את בן הזוג שלו בצורה אחרת, וגם נכונות זו לא תמיד מפציעה. אבל עד השלב הזה, וגם אחריו, הניסיון של מטפלים רבים מעיד על כך שאם מיכה ונעמי יחשפו את הפגיעות שמסתתרת מאחורי ההתנהגויות שלהם, ויעשו זאת שוב ושוב באווירה בטוחה ורגועה, יש סיכוי גדול יותר שהם יתחילו להתקרב זה לזו בחזרה.
* הדיאלוג הנ"ל הוא שילוב של מקרים רבים וכל דמיון בינו לבין זוג ספציפי מקרי בהחלט. הוא מבוסס בקווים כלליים על מקרה מתוך The Emotionally Focused Casebook: New Directions in Treating Couples. Edited by James L. Furrow, Susan M. Johnson, and Bret A. Bradley. Routledge (2011) Chapter 10: Rebuilding Bonds After the Traumatic Impact of Infidelity. Judy A. Makinen and Lorie Ediger.
שנפתח יומנים? אם אתם רוצים לקבוע ייעוץ, להזמין הרצאה או להציע שיתוף פעולה שלחו לי מייל אל: amalia.rosenblum@gmail.com




