top of page

אמא שלך תמיד משקרת: איך לא לדבר עם הילדים על האקס

תמונת הסופר/ת: Amalia Rosenblum
Amalia Rosenblum
5 בדצמ׳ 2024
זמן קריאה 4 דקות

עודכן: 22 באוק׳

גירושים מציפים רגשות עזים שעלולים להיגרר לדברים שהילדים ממש לא צריכים לשמוע. איך להיערך מראש לטריגרים בלי להפיל עליהם את המעמסה הרגשית?

איך יודעים אם מישהו מתגרש? אל דאגה. הוא כבר יספר לכם. בפרפרזה על הבדיחה המוכרת על טבעונים, גירושים הם תהליך שפעמים רבות מלווה בהמון דיבורים.

זה הגיוני. גירושים הם תהליך מורכב, רגשי, ולעתים קרובות כאוטי. כעת אתם מתמודדים עם קשת רחבה של אתגרים – חלקם מעשיים, כמו פגישות עם עורכי דין והחלטות כלכליות, וחלקם רגשיים, כמו כעס, אכזבה ופחד מהעתיד ("זה באמת הסכום שהוצאנו כל חודש על מזון?!").

כשאת מתגרשת, את עשויה לבלות שעות בטלפון – עם עורכי דין, חברים קרובים או בני משפחה – את משתפת, מתלבטת ומחפשת תמיכה. בתוך כל השיחות האלו, קשה לעתים לזכור מי שומע אותך.

אם אתה מתגרש, אתה נמצא במערבולת של רגשות, מוקף גם בטריגרים יומיומיים שמציפים אותך מחדש (קשה לתאר בכמה סדרות טלוויזיה למשל מזכירים בגידה או רומן מחוץ לנישואין).

אבל גם שיחה קצרה עם הילד שחוזר מביתו של ההורה השני עם תלונה, או סתם משימות יומיומיות שנראות פתאום גדולות עליך – כל אלה עלולים לגרום לך לאבד את הריכוז, להגיב ברגשנות ולומר דברים שלא תכננת. בתוך כל אלה, עליכם לשים לב איך הדיבור שלכם משפיע על הילדים, גם כשהדבר לא תמיד נראה מובן מאליו.

אין פרטנר בצד השני

כל זה טבעי לחלוטין, אבל הילדים שלכם לא צריכים להיות עדים או שותפים לקושי הזה. כשאחד הילדים חוזר ואומר משהו כמו "אמא אמרה שאתה לא נותן לה מספיק כסף", מפתה להגיב באמירה רגשית כמו: "אמא שלך תמיד משקרת". זה אולי משחרר תסכול רגעי, אבל עבור הילד, זה מבלבל, וגם עלול לייצר אצלו בשוגג תחושת אחריות על המצב.

כשאתם מדברים ליד הילדים, כדאי לזכור שהם קולטים יותר ממה שאתם חושבים. גם אם נדמה לכם שהם תקועים בטלפון או בפלייסטיישן, שיחות פרטיות שנוגעות לגירושים, להורה השני, ובעצם להם שמתקיימות לידם, הופכות למעמסה רגשית עבורם.

אולי מצאת את עצמך משתפת שיחת טלפון טעונה רגשית בנוגע לכסף, חלוקת זמני השהות, או אי הסכמה אחרת עם בן זוגך לשעבר – אבל הילדים שומעים הכול, גם את מה שלא נאמר במילים. בנוסף, כשכואב לנו ואנחנו בודדים, חשוב לזכור שילדים לא יכולים לשמש כפרטנרים רגשיים. שיתוף ברגשות עמוקים הוא חשוב, בקונטקסט הנכון. כשהוא מתרחש מול הילדים זו יכולה להיות טעות רצינית.

משפט כמו: "אני לא מאמינה איך אבא שלך פגע בי" יוצר עומס בלתי נסבל על הילד. הילדים שלנו לא אמורים לנחם אותנו בגירושים או לתמוך בנו – הם זקוק להורה. אנחנו לא החברים שלהם והם לא החברים שלנו.

אמא שלך תמיד משקרת: איך לא לדבר עם הילדים על האקס - אילוסטרציה

אזהרת טריגרים

מאחר שהכל קורה לכולם, והחיים, במיוחד עכשיו בתקופות מסובכות כמו מלחמה (או מגפה, זוכרים?), סוגרים אותנו הרבה בבית, ברור שתעשו טעויות. אבל יש דברים שאתם יכולים לעשות כדי לצמצם את הנזק לילדים.

חשוב לוודא שכל שיחה טעונה רגשית או שיחה מקצועית, למשל עם עורכי דין, תתנהל במקום שבו הילדים לא שומעים. שיחות כאלו צריכות להיעשות בפרטיות, ורצוי לא בבית, אם הדבר אפשרי.

חשוב לפרוק רגשות, אבל עשו זאת מול מבוגרים – חברים קרובים, מטפלים מקצועיים או קבוצות תמיכה, ולא מול הילדים. הם לא אמורים להתמודד עם המשברים שלכם.

אם יש לכם מסר להעביר להורה השני, תעבירו אותו ישירות. לעולם אל תשתמשו בילד כמגשר או כשליח. זה גורם לילדים להרגיש לכודים בין שני עולמות שאמורים להישאר נפרדים.

עצרו לחשוב על הטריגרים שלכם מראש. אתם הרי יודעים מה מוציא אתכם מדעתכם. אין סיבה אמיתית להיות מופתעים בכל פעם מחדש, ושוב ושוב לאבד את זה מול הילדים.

אם אתם יודעים שהאקס יחזיר את הילד מאוחר, לא רחוץ, בלי ארוחת ערב, ובלי המדים של הצופים שהוא צריך למחר בבוקר, קחו אוויר ותכננו מראש את התגובה שלכם.

אם הילד צפוי לחזור ולספר שמשהו שקורה בבית השני פוגע בו, אתם יודעים שזה יחרפן אתכם. אבל אם תזכירו לעצמכם מראש את הטריגר ותתכננו מראש את התגובה לפני שאתם מדברים או מגיבים לאירוע טעון, תוכלו לעצור לרגע לנשום ולחשוב.

לדוגמה, אם הילד משתף במשהו קשה שמתרחש בבית השני, תוכלי לתכנן מראש ואז לומר: "אני שומעת מה שאתה אומר, וזה גורם לי להרגיש קצת עצובה, אבל זה לא משהו שצריך להטריד אותך. אנחנו המבוגרים נפתור את זה בינינו".

בנקודה זו, תזכורת: מה שאתם אומרים הוא חשוב, אבל לא פחות חשוב איך אתם אומרים את זה. ילדיכם קוראים את שפת הגוף שלכם וקולטים את הרגשות שמאחורי המילים. נסו לשדר רוגע וביטחון גם ברגעים קשים.

לבד עם מפלצת

אני מבינה שהתגרשתם ממפלצת. אני לא צינית. אולי עבורכם הנישואין היו סיוט, ואני שמחה מאד בשבילכם שיצאתם לחופשי ואתם יכולים להתחיל לבנות את החיים שאתם ראויים להם.

כאשר אתם מדברים על בן הזוג לשעבר מול הילדים, חשוב להבין את ההשלכות העמוקות של הדברים שנאמרים. אם, למשל, אתם מתארים את האקס או האקסית כ"מפלצת" או מתבטאים באופן פוגעני, אתם עלולים להכניס את הילד שלכם לקונפליקט בלתי נסבל.

הילד עלול לחשוב שההורה השני הוא אכן מפלצת, ואז עולה השאלה: איך אתם, כהורים, הצלחתם להציל את עצמכם אבל משאירים אותו להתמודד עם מפלצת לבד? המחשבה הזו עלולה לגרום לו לתחושת חוסר ביטחון עמוק.

אבל יש עוד אפשרות. ייתכן שהילד חווה מהאקס או האקסית שלכם, ההורה השני שלו, התנהגות שונה לחלוטין מזו שאתם מתארים. האמת שדי נחמד להם ביחד. אולי ההורה השני לא כל כך אחראי אבל הוא מאוד חם ומצחיק? אולי יש לו המון ביקורת עליכם או שהוא משקר לכם על ימין ועל שמאל, אבל עם הילד הוא מרגיש ביטחון, והוא ישר, אותנטי ותומך?

במקרה כזה, הילד עשוי להסיק שאתם מפרשים את המציאות באופן שגוי או שאתם מתווכים לא אמינים. התוצאה? הוא יפסיק לשתף אתכם ברגשותיו ובחוויותיו, מתוך תחושה שאתם לא מבינים אותו או שאי אפשר לסמוך עליכם.

כאן אתם נדרשים לשאול את עצמכם שאלה קריטית: האם האקס שלי הוא באמת מפלצת? אם התשובה היא כן, אתם ניצבים בפני החלטה קשה מאוד, משום שאז עליכם לערב את הרשויות המתאימות כדי להגן על הילד.

אם התשובה היא לא, כדאי שתבינו את גבולות האחריות שלכם כהורים. למדו להפריד בין הרגשות שלכם כלפי האקסים לבין מה שאתם משתפים עם הילדים.

היכולת "לסתום את הפה", ללמוד איך לשחרר את הכעסים במקום בטוח ולא לערב את הילדים בתסכולים שלכם – היא מתנה חשובה שאתם יכולים להעניק להם. בכך אתם מאפשרים להם לשמור על תחושת הביטחון שלהם ועל הקשר הבריא עם שני ההורים, גם אם הזוגיות ביניכם הסתיימה.


שנפתח יומנים? אם אתם רוצים לקבוע ייעוץ, להזמין הרצאה או להציע שיתוף פעולה שלחו לי מייל אל: amalia.rosenblum@gmail.com

 
 
bottom of page