איך זה שבשנות ה-50 בישראל לא היו "הטרדות מיניות"?
עודכן: 22 באוק׳
עיון במילון משנות ה-50 שמצאתי במקרה ברחוב מראה כיצד התעצמה יכולתה של החברה הישראלית להשפיע על היחס לנשים באמצעות השפה
בשבת חורפית יצאתי לטייל עם הכלבה ומצאתי ברחוב (בחיי!) את "לכסיקון למלים זרות: מלים, אמרות וביטויים לועזיים" מאת יהודה גור. הבאתי אתי הביתה את העותק, בן המהדורה השישית, שיצא לאור בהוצאת "דביר" המכובדת והודפס בתל אביב, 1950.
שליתי מהספר את כל המלים שמתייחסות לגברים ולנשים מהאספקט המיני או הפסיכולוגי, והרשימה לפניכם. בהקדמה מסביר המחבר שכלל בספר את "המלים הרגילות והנחוצות והמקבלות ביותר בדבור ובכתב, שאי אפשר כמעט לאיש בן תרבות, לאיש מן הישוב היודע ספר, להימנע מהשתמש בהן בשיחתו הרגילה והשטופה על ענייני החיים יום יום". אני מציינת את זה כדי להדגיש שזהו ספר מיינסטרימי לחלוטין, ולכן אני מרשה לעצמי להסיק ממנו מספר מסקנות על התפיסה המגדרית שרווחה בחברה הישראלית בתחילת דרכה.
אבל לפני שנגיע לכך, כמה הבחנות פשוטות: ראשית, המשמעות של חלק מהמילים השתנתה מאוד. היום "אורגיה" מציינת פעילות מינית רבת משתתפים, אך בלכסיקון היא מוגדרת כ"הוללות ושכרות, חנגא". "אינטימיות" שמציינת היום גם יחסי מין או איברי מין, ציינה אז "ידידות קרובה", ו"אמוציה" שהיא עבורנו רגש היא בלכסיקון "התפעלות רבה". שנית, מלים רבות יצאו משימוש. אני עוד זוכרת שבספרי הומור בילדותי השתמשו ב"קסנתיפה" לציין אשה מרושעת, אבל ספק אם מישהו שנולד אחרי שנת 1975 מכיר את המונח. ואפילו גוגל מרים ידיים ומודיע no results ל"גינקיזם" ול"פילמון ובבקידה" ולא מזהה את "הטריזם", "קואציה" ו"ונוס וולגיוגה", שלפני 70 שנה היו נחוצות לישראלי בן תרבות.
אבל מעניין יותר מנקודת מבטי להסתכל מבעד לרשימת המלים שלפניכם על החברה הישראלית שממנה התפתחה לימים האלימות המינית הנפוצה נגד נשים. אם, על פי הקלישאה, לאסקימוסים יש 50 מלים ל"שלג", מה ניתן להסיק על חברה שיש לה שלל מלים לתאר פתולוגיות שונות (לכאורה) של מיניות נשית ומעט מלים לתאר פתולוגיות של מיניות גברית (המתייחסות כמעט כולן למצבים שבהם הגבר נתפס "נשי" יותר)? ומה אנחנו יכולים ללמוד מהפניה לבדיה או למיתוס כדי לנהל את המיניות הנשית? או מכך ש"מיזוגין" הוא "שונא נשים", אבל הגרסה הנשית של המושג, "מיזנדריה", מוגדרת כ"שנאה ובחילה של אשה לגברים" ומוצמדת לה התווית: "(מחלה)"?
תחשבו על זה.

אוֹרְגְּיָה. (יו.) הוללות ושכרות, חנגא.
אורגסמוס, (א.) התרגשות, רגשנות יתרה, התלהבות רבה וחזקה.
אִילֶגִטִימִי. (רומ.) לא חקי, בלי קדושין, בלי נשואים.
אִימְפּוֹטֶנְט. (רומ.) חלש, רפה, תשוש כח, אין אונים; חסר כח השלטון; איש שחסר לו כח גברא.
אִינְטִימִי, (-מיטט) (רומ.) ידידות קרובה, קרבה, יחוסים קרובים וידידותיים.
אַלְפוֹנְס. (גר.) כנוי בוז לגבר החי על חשבון אשה (ביחוד פרוצה).
אֶמוֹצְיָה, (-יון) (רומ.) התעוררות, התפעלות רבה, התלהבות חזקה.
אַמוֹר. (רומ.) שם אליל האהבה לרומאים הקדמונים; אהבה, חבה; יפהפה.
אַנַפרוֹדְיט, (יו.) טמטום, אדם שקרום מכסה את אברי המין שלו ולא נכר אם הוא זכר או נקבה.
אַספַזְיה, (ש"פ) אשה מפרסמת ביון לפנים ביפיה ובשכלה וחכמתה, ביתה היה בית ועד לחכמי אתונה והיתה ידידת סוקרטס ועוד חכמי יון; כנוי לאשה יפה וחכמה אבל סרת טעם וקלת ראש.
אַפרוֹדיִזיה, (יו.) תשוקה עזה ורבה לתענוגות בשרים, תאות המין חזקה שאינה יודעת שבעה.
אֵרוֹטִי, (יו.) של עגבים, חושק עגבים, שיש לו בולמוס של עגבים.
אֵרוֹטיה, (יו.) שירת עגבים, שירת אהבים; תשוקת עגבים; מדוחי נאופים; שירי זמה.
בבקידה, (ש"פ) (במיתולוגיה היונית), אשה טובת לב ומכניסת אורחים שחיתה עם בעלה פילימון עד זקנה ושיבה; ומזה סמל לחיי משפחה מאשרים וטובים, ואומרים במשל – הם חיים כפילימון ובבקידה.
בוֹ-סֶכס, (beau sexe) (צר.) המין היפה, כנוי לנשים.
בלוֹנָה, (רומ.) אלת המלחמה לרומאים; אשת חיל.
בַקְרַנְטָה, (צר.) כהנת בקכוס, ומזה אשה פרוצה, מתהוללת, שכורה.
גִינֶקוֹלוֹגיָה, (יו.) תורת טבע האשה ומחלותיה, תורת הרפואה למחלות נשים.
גינֶקוֹלַטרְיָה, (יו.) פלחן נשים.
גִינֶקוֹמַנִיָה, (יו.) תשוקה חזקה לנשים, תאות נשים.
גִינֶקוֹקְרַטִיָה, (יו.) שלטון נשים, ממשלת נשים.
גִינֶקֵי, (יו.) בית הנשים (בבתי היונים לפנים).
גינקיזם, (יו.) תכונת מי שבחיצוניותו הוא דומה לאשה ובאפיו לגבר.
דוֹלצינִיָה. (ספ, מש"ב) אהובה, חשוקה, מתוקה; כנוי התולי לאהובת איש (עפ"י הספר דון קישוט לסרונטס הספרדי).
דון ז'ואן. (ספ.) כנוי לאיש מחפש אהבה, לאיש רודף ומחזר אחרי נשים.
דיאנה, (רומ.) אלילת הציד ומאור הלילה; ירח, לבנה, סהר; בתולה צנועה ותמימה.
הֶטֶרִיזְם (-מוס), (יו.) סדר הנשואים בימים מקדם, לפי השערת חוקרים ידועים, שעל פיו יכול כל גבר להזדוג לכל אשה וכל אשה לכל גבר.
ונוס, (יו. – רומ.) ר' ונרה, אלילת היופי והאהבה ליונים ולרומאים הקדמונים; אילת השחר, נוגה, שם כוכב מזהיר מאד כנוי לאשה יפה מאד.
ונוס וולגיוגה (veus vulgivaga), (רומ.) זונה פרוצה ונצורת לב, זונת הרחוב.
ז'נטלמַן, (אנ.) איש בעל נמוס, מנמס ובעל דרך ארץ.
כְסַנְתיפָה, (יו. -מש"פ) כנוי לאשת מדנים ולרעת לב (על שם אשת סוקרטס הידועה במריבותיה, בכעסנותה ובקנטרנותה).
לַאורָה, (מש"פ) אהובת פטררקוס, ששר לשמה שירים רבים; ומזה- אהובה אהבת נפש.
לַאיסָה, (יו.) כנוי לאשה יפה קלת דעת (על שם אשה יפה בשם זה בקורינתה).
ליאַזוֹן, (צר.) קשור, אחוד, התקשרות; קשר, יחסים בין איש ואשה (בלתי חקיים).
לִיבִּידוֹ, (רומ.) תאות המין, אביונה.
מַגְדַלינָה, (מש"פ) זונה שחזרה בתשובה.
מֶגֶרָה, (יו.) אחת מאלות הנקמה (במיתולוגיה היונית); (בהשאלה) אשה רעה, מרשעת.
מוֹנוֹגַמְיָה, (יו.) שיטה וצורה שעל פיהן אין לבעל אלא אשה אחת ואין לאשה אלא בעל אחד.
מיזוֹגין, (יו.) שונא נשים.
מיזוֹגַם, (יו.) שונא נשואים, שנאה לחיי נשואים.
מיזַנְדֶריָה, (יו.) שנאה ובחילה של אשה לגברים (מחלה).
מֶנְסֶס, (רומ.) וסת, דרך נשים, ארח נשים.
מֶסַלינָה, (מש"פ) אשה יפה וחכמה ופרוצה מבני מרום עם הארץ, על שם אשת קלדיאוס.
נימְפומַניה, (יו.) בולמוס בית הרחם, תשוקה מינים חולנית עזה באשה, שגעון האביונה באשה (מחלה).
סְדום (עון - מעשה -) משכב זכור.
הוֹמוֹסכסואליזמוס, (רומ.) תשוקה מינית אל בני מינו.
סוֹדומיָה, (מש"פ) מעשה סדום.
סַטיר, (יו.) שעיר, אחד מרוחות היער ליונים הקדמונים שהצטין לפי אגדתם בכעורו ובתכונותיו; איש מכער ותאותן; נואף, בעל תאוה.
סַטוֹרְנַליה, (רומ.) חגיגות סטורן ברומי העתיקה; (בהשאלה) תקופת פריצות, הוללות והפקרות.
סיפִיליס, (יו.) עגבת, מחלת העגבים, חלי הזמה.
סַרְדָנַפָל (- לוס), (אש.) כנוי לאיש רודף תענוגים ותאוות בשרים (על שם מלך אשור האחרון אשורדנפל).
פוליאַנדריה (יו.) רבוי בעלים (לאשה).
פּוֹרְנוֹגְרַפְיָה, (יו.) ספרות של נבול פה; גבור או מעשה של נבול פה.
קוֹאַציה, (רומ.) תשמיש המטה, ביאה אל אשה.
קוֹנקובינה, (רומ.) פילגש.
קונקופיסַנְס, (רומ.) תאות המין.
קוֹקוֹטְקָה, (צר.) אשה קלת דעת.
קוֹקֶט, קוֹקֶטי, (צר.) גנדרן, מתהדר, משתדל למצוא חן.
קוֹקֶטה, קוֹקֶטקָה, (צר.) גנדרנית, אשה המשתדלת בכל האמצעים למצוא חן בעיני הגברים.
קלאופטרה, (ש"פ) המלכה האחרונה מבית מלכות תלמי שמלכה יחד עם אחיה-בעלה על מצרים. וביפיה הרב ובתחבולותיה השונות משכה בתחילה את לב יוליוס ואח"כ את לב אנטוניוס, אחרי מפלת אנטוניו אהובה ומגנה אבדה את עצמה לדעת על ידי נשיכת נחש ארסי; (בהשאלה) סמל לאשה יפה וסרת טעם.
אז לפני שאתם מחדדים את המקלדת לכתוב שאני כסנתיפה, שסובלת ממיזנדריה וכנראה נמצאת במנסס, תרשו לי להגן על עצמי ולומר שהמסע הזה בזמן לדיבור הישראלי של שנות ה-50 דווקא נטע בי אופטימיות. זאת משום שאחת הסיבות לריבוי התלונות על הטרדות מיניות היא עצם קיומם של ביטויים מתקדמים בשפה. הביטוי "הטרדה מינית" עצמו למשל גם משקף את קיומה של תוקפנות מינית של גברים, אבל גם מאפשר לנו לתפוס את התופעה הזו כלא לגיטימית. הקריאה בלכסיקון, אם כך, מלמדת אותנו גם דרך מה שיש בו (כמו סולם שמדרג נשים על פי התנהגותן המינית), אבל גם דרך מה שאין בו. ואין בו כמעט מונחים שמאפשרים להבין התנהגות מינית תוקפנית של גבר כלפי נשים כבעיה. במלים אחרות, הקשר בין השפה למציאות הוא דו-כיווני, ולכן רשימת המלים שקראתם מעוררת חלחלה מצד אחד, אבל מצד שני מעידה על כך שבכל זאת התקדמנו.
* תודה לחברי האהוב צביקה טריגר, שעזר לי להרהר ברשימת המלים הזו, ולפני עשר שנים בדיוק כתב אתי את הספר"ללא מלים: התרבות הישראלית בראי השפה".
שנפתח יומנים? אם אתם רוצים לקבוע ייעוץ, להזמין הרצאה או להציע שיתוף פעולה שלחו לי מייל אל: amalia.rosenblum@gmail.com




