תנסו את זה בבית

אפלטון חשש מכוחה של האמנות לספק להמונים קתרזיס זול, ואילו פרויד טען שהיא מאפשרת לנו לעבד את הרגשות הקשים. אבל אולי יש בכלל סיבה נפשית עמוקה יותר לדמעות שמזילים מול יצירה מרגשת

ככל שה"לא" דורש יותר הסברים, יותר שכנוע עצמי ויותר מאמץ, כך גדל הסיכוי שהוא מסתיר רגש שקשה מדי לומר ישירות

בניגוד לסרטונים הקצרצרים ברשתות שמתדלקים דריכות מתמדת, סדרות מיושנות וחסרות תחכום אך עם נרטיב ידוע וסוף צפוי מספקות רגיעה נפשית — וזה בדיוק מה שהופך אותן לרלוונטיות מתמיד בעידן של אי־ודאות

אנחנו שואלים שאלות סגורות כמעט בלי לשים לב, ובכך מצמצמים את המרחב של האחר להשיב, לפרט ולהיפתח. מעבר לשאלות פתוחות יכול להאריך את השיחה, לרכך את יחסי הכוח ולאפשר קרבה

ברוב האינטראקציות אנחנו עומדים בפני צומת דומה - לסגור מהר את הדיון, לגנוב את תשומת הלב, לתקן את בן שיחנו. אלא שיש דרך רביעית, והיא להקשיב

אנחנו רגילים לעודד את עצמנו בעזרת משפטים שמנסים להקטין את הכאב, לקצר תהליכים או להפוך הכל ל"שיעור". למה כדאי להחליף את ה"אינסטסנט" קואוצ'ינג הזה בחמלה עצמית אמיתית?

למה רכילות היא כמו רומן מהצד, איך היא עוזרת לאזן את הקשר הזוגי, מתי היא הופכת לבעיה ומה יכול להחליף אותה?

כשמתעורר קונפליקט בזוגיות, המוח מגיב כאילו מדובר באיום הישרדותי - בריצוי, בעימות או בקיפאון רגשי. כך תזהו את הדפוס שמפעיל אתכם לפני הריב הבא

חשיבות חברתית היא שאיפה אנושית כמוסה שרובנו לא מודים בה. איך הכרה בצורך של הזולת (ושלנו) להרגיש "חשובים" יכולה להוציא את היחסים ממעגל הפאסיב-אגרסיב?

רגע לפני שאתם ניגשים לעוד ויכוח סרק על פוליטיקה או סתם עם הבריסטה, עצרו. כמה תובנות מדייל קרנגי וכריס ווס על טעויות התקשורת והבחירה הנכונה יותר: לתייג רגשות

גישה חיובית לכאורה מקדמת תקשורת טובה, אבל לפעמים דווקא השאיפה להימנע מעימותים ודחיקת הצדדים השליליים חוסמת הזדמנות לשיח אמיתי. למה כדאי לאמץ, במקום חיוביות-יתר, "אמפתיה טקטית"?

בטיפול, האטה בקצב הדיבור מאפשרת לעבור מהתמקדות בסיפור החיצוני לחיבור עמוק יותר עם הרגשות. אבל גם בחיים, הורדת ההילוך מהשטף המילולי הוא כלי אפקטיבי להעלאת הרווחה הנפשית - תנסו

קשה לפרגן כשהאקס מצא אהבה חדשה, ועוד יותר קשה להימנע מלהכפיש את הצד השלישי בפני הילדים • כך תתמודדו עם הכאב והבגידה בלי לגרור את הילדים, ועם אפשרות להתפתח מהכאב

מהסדרי הראייה של הרומנטיקה ועד חצאי אחים: חמישה דברים שצריך לחשוב עליהם כשנכנסים לזוגיות עם גבר או עם אישה שיש להם ילדים מנישואים קודמים

אם אתם קוטעים את בני שיחכם באמצע הסיפור, מבטלים בהינף עפעף את דבריהם, מתחרים איתם במידת המסכנות או משיאים עצות שממש לא ביקשו מכם, ברוכים הבאים למועדון המאזינים הגרועים. למרות הכל, אתם יכולים להשתפר

האם אתם פטריוטים שחשים גאווה ישראלית, אסקפיסטים שבורחים בכל דרך אפשרית מהמציאות או חרדתיים חולי שליטה? מוזמנים לענות על השאלון ולעשות חשבון נפש כדי לגלות מהו סגנון ההגנה החביב עליכם להתמודדות עם ה"מצב"

מהתכווצות במעלית ועד ביקורת תכופה, אנחנו מעבירים לילדינו הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. כך מעצבות הטראומות והחוויות הלא מעובדות שלנו את הדור הבא. כמו תמיד, מודעות היא הצעד הראשון

אחד הפרדוקסים המתסכלים ביותר בזוגיות פרק ב' מגיע רגע אחרי שמצאתם את אהבת חייכם החדשה, אך משום מה הילדים שלכם לא "מפרגנים" לאושר הטרי שלכם. כך תעזרו להם לקבל את בן הזוג החדש שלכם ולעצמכם לקבל את הצד שלהם

מעבר לשבירת הפנטזיה של הילדים שתחזרו לחיות יחד, כניסתם של בני זוג חדשים לחייכם מציבה בפניהם אתגרים שלא הם בחרו. איך לאזן בין צורכי הזוגיות שלכם למקומם של הילדים במשוואה המשפחתית החדשה?

השיחה שבה מודיעים לילדים על ההחלטה להתגרש היא אחד הרגעים הקשים בחיים ורבים חוששים ממנה. אבל דווקא רגע הבשורה המפחיד אינו העיקר עבור הילדים, שמצדם עסוקים בשאלה חשובה הרבה יותר: איך ייראה העתיד שלהם?

נניח שקרה לנו משהו, ולפתע אנחנו חשים עצב, אשמה ואדישות שלא קשורים למתרחש. מתברר שאפשר ללמוד מהרגע הזה, וגם להשתמש בו. קחו לדוגמה את נינה

העומס על מערכת בריאות הנפש הוא הזדמנות לחשוב על מסלולים עוקפים. למה כדאי להשקיע בפיתוח מרחבי כושר קהילתיים ואיך הם יכולים לקדם את הרווחה הפיזית והנפשית?

למרות שזכתה לכינוי "סדרה על כלום", דווקא המצבים האבסורדיים והאנוכיים שמציגה סיינפלד המיתולוגית עשויים להעלות שאלות על אתיקה, ערכים ואחריות חברתית

ברגע שאנחנו צועדים, גם אם לא מדובר בטיול בטבע אלא בסתם הליכה ברחוב, אנחנו נחשפים לגירויים אחרים מאשר אלו שאנחנו מתמודדים איתם בבית. בישראל, כל אלה אולי לא מרנינים אבל הם הזדמנות טובה למוח שלנו לקבל החלטות, לפתור בעיות בזמן אמת, לפתח את המודעות המרחבית ולהפעיל חלקים שחיוניים לבריאות הנפשית

סדרת הטלוויזיה "טד לאסו", המגוללת את עלילותיו של מאמן פוטבול אמריקאי שמגיע לאמן קבוצת כדורגל בריטית כושלת, היא בדיוק מה שהדוקטור רשם לכל מי שצריכה מנה טובה של אמפתיה - ומזכירה לצופים את חשיבותה של קהילה ותמיכה הדדית. צפייה רכה לימים קשים

משחק הקופסה של קופה ראשית, צ'אי קפה והמיני סדרה על בקהאם: באווירה חורפית ותוך כדי מלחמה, אפשר לשפר קצת את מצב הרוח

כולנו מכירים את התופעה שבה מצב נפשי ירוד מוביל לירידה משמעותית בכוחות הפיזיים שלנו. במקרה הזה, לא "הכל בראש". תקופות כאלה עלולות לדחוק אותנו להסתגרות ולהזנחת הצרכים הבסיסיים שלנו, ומצד שני לנסות להמריץ את עצמנו עם עזרים מלאכותיים שרק מחריפים את הנפילה

יכול להיות שאם הייתי יודעת כמה קשה יהיה המצב בארץ, אולי הייתי מחכה עם האתגר. אבל לא ידעתי, ובדיעבד אני בכל זאת שמחה שיצאתי לדרך הזו. בזמן שעבר מאז נזקקתי לכל האנרגיות שלי, ואני יודעת שהעובדה שלא שתיתי חיזקה אותי מאוד פיזית ואנרגטית. היומן שניהלתי לימד אותי המון על התהליך