top of page

רק עוד הודעה אחת ואני לגמרי איתך, מבטיחה. רגע, מה כתבו שם?!

תמונת הסופר/ת: Amalia Rosenblum
Amalia Rosenblum
16 בפבר׳ 2023
זמן קריאה 6 דקות

עודכן: 22 באוק׳

בריאות נפש היא לא בהכרח שלוות נפש. כשהמציאות מתקיפה, שלוות נפש היא השיגעון האמיתי

זובי היו שם 100 אלף! זה כל כך מרגיז. אני חייבת, חייבת להפסיק לקרוא חדשות. רגע, יש הודעה בקבוצת הוואטסאפ "בלפור שומר על הדמוקרטיה". אני רק אציץ. כן, היא צודקת לגמרי. לכתוב לה "כן, צודקת"? או "רעיון טוב?" אני אסתפק בדבר הזה עם האגודל למעלה. אויש, יצא לי בטעות לב. לא נורא, מזל שלא יצא לי קקי. רגע, אני צריכה לשבת. CBD. מה זה, נשאר רק 10%? כמה טיפות אני אקח? נראה לי שזה קצת יותר מדי. אופס, הרכבת הזאת כבר שטה.

מה, פשוש? אני אעשה את עצמי מקשיבה. זה בדוק משהו על הפיפ"א, אני לא חייבת להבין, וואו מותק, כל הכבוד. לפחות חידשתי להם את הדרכון האמריקאי. יהודים צריכים לפחות שני פספורטים. אבל חייבים לחזק את האנגלית של הילד. זה לא מספיק לדעת איך אומרים באנגלית "קשר התקפי".

הודעה בקבוצת הוואטסאפ "NTZ מחאה 23". סרטון וידאו על מסע המילואימניקים. אני רק אסתכל דקה. "אני יצאתי מהבית בשביל הילדים שלי", "אני יצאתי מהבית בשביל הנכדים שלי". חזק. לאיזה קבוצה אני אעביר את הסרטון הזה?

לא הגיוני יותר לעבור ליוון? תסתכל עלי רגע, בוביק. אני יכולה לדמיין את הקטנצ'יק עם שפם. לא, כלום, הכל בסדר אתה יכול לחזור לשחק. אבל מה, אני אעבוד עוד פעם בזום? מי חשב שעוד נתגעגע לקורונה.

אני מתגעגעת לאבא שלי. מזל שהוא מת. וואט דה פאק. לא לא לא ניתן את הפועל ל₪#ן. מה זה ההודעה הזאת? אני לא מאמינה שהיא כתבה את זה, למה נשנה את השם שלה? Hannaפשיסטיתמטומטמתלאלהגיב. אוף למה יצא לי בלי רווחים.

היו שם לפחות 300 אלף איש. וכל מספר נמוך מזה הוא גזלייטינג ברמה קולקטיבית. למה "הארץ" משתף איתם פעולה?! טוב, די! לחמש דקות הבאות, אני מתרכזת רק במה שקורה מולי. איפה אני יושבת עכשיו? על הספה. אחרי שיעור שחייה. יופי, אני כבר עושה את זה חמש שניות. שיעור שחייה זה טוב, יהודים צריכים לדעת לשחות. המורה לשחייה - עמית. השכן ההוא מהקבוצה - טורף. הנהג מונית - עמית/טורף? אני חייבת לנסות להתרכז. אני אסתכל החוצה מהחלון. החתול הזה? איזה כיף לחתול הזה. אף אחד לא רוצה ל… אותו. החתול חופשי. מה זה המחשבות אנה פרנק האלה, אני צריכה להתעשת. לא לא, אין דבר כזה להתעשת. ככה בדיוק זה קרה בגרמניה. בושה. בושה. בושה. בושה. מה אמרת מותק? לא יודעת, לא נראה לי. טוב, בסדר, אני מרשה.

אני לא מאמינה שהילד אמר שהוא מקנא בילדים שההורים שלהם ימנים. הוא מדמיין שאצלם חושבים שהמדינה סבבה. שהכל הולך לפי התוכנית. לדעתו מדברים שם על משהו אחר חוץ מאשר על זה. לא גוררים שם ילדים להפגנות. י-ריב ל-וין פה-זה-לא-פולין. י-ריב ל-וין פה-זה-לא-פולין. אני לא בטוחה שהוא צודק. I hope the Russians love their children too. אז יאללה, אני מרימה את הראש למעלה. הנה כוסברה רעננה שכמותי, ככה יותר טוב. בוא נראה מה יש לנו במקרר. המממ. בוביק מה את אומרת, תזמיני לנו פיצה לארוחת ערב?

רק עוד הודעה אחת ואני לגמרי איתך, מבטיחה. רגע, מה כתבו שם?! - אילוסטרציה

איך אני אשבות שוב ביום שני?! האיראנים לא משלמים לי מספיק בשביל זה. הפגנה במוצ"ש זה מספיק. לא, לא, זה לא מספיק. שנעבור לארה"ב? פספורטים יש, אבל בערך בזה זה נגמר. אה, כן, והילד יודע להגיד "קשר התקפי" באנגלית. זה בטח יסחוב אותו עד כיתה ח' שם, כי ידוע שהאמריקאים מתבגרים יותר לאט. אבל מה אחר כך? מה עם קולג'? ורפואת שיניים? למי יש כסף לזה? נהיה כמו אלה שחוזרים לביקור בארץ בשביל טיפול שורש? איך נהייתי בנאדם שבאמוג'ים השימושיים שלו יש את דגל ישראל?

אל תעמוד כל כך קרוב לטלוויזיה כשאתה משחק. ישראל-היא-לא-דיקטטורה. ישראל-היא-לא-דיקטטורה. אני לא מאמינה שהיא כתבה את זה. איך נקרא לה מעכשיו? Rikiעודדפקטית. למרות שתכלס מה יש לי לחפש שם. עמליה רוזנבלום עזבה את הקבוצה. י' אמר לי לפני 19 שנה שאני עושה טעות שאני חוזרת לארץ. אבל הרי גם אם האדמה תבלע עכשיו את כל המנוולים האלה, אנחנו עדיין בבעיה. בשיא הרצינות חשבנו שנשב לעם אחר על המוח וזה לא יהרוס אותנו? עוד רעיון גרוע שהשתבש. שתי מדינות לשני עמים זה פתרון לא רע - לישראלים. בשביל הפלסטינים אנחנו כבר צריכים מדינה שלישית. נחמד שתלינו מחוץ לחלון את דגל ישראל, אבל אולי כדאי לקפל אותו עד מוצ"ש? שלא נקום מחר בבוקר ונראה שהרימו לנו צלב בוער מול החלון. מי מוריד את הכלבה עד שהפיצה באה?

לארץ-שלי-שלוש-רשויות. שלוש-רשויות-לארץ-שלי. לולא-היו-לה-שלוש-רשויות-לא-היתה-זו-הארץ-שלי. אולי קצת בוב מארלי יוציא לי את המורלים האלה מהראש. מה היא כתבה ב"בלפור"? גם רעיון טוב. "אני יצאתי מהבית בשביל הילדים שלי". "אני יצאתי מהבית בשביל הנכדים שלי". מי דמיין שההפגנות יהיו כל כך מרגשות. שלא לדבר על ההזדמנות הנדירה להרגיש צעירה יחסית. אז אולי אני אנפח עכשיו את בלוני דגל ישראל? יש מצב שאם אני מנפחת שלושה אני מתעלפת. אבל גם אמבטיה נראה לי כמו משהו מעורר עילפון.

איך הם מכניסים את הפיצ'ר של סקרי "בעד/נגד" האלה בתוך הווטסאפ? כן, כן אני בעד הכל, נגיע בראשון בשמונה בבוקר, נצלם את הכיתה ריקה, נשבות ביום שני, נוריד את השאלטר, נעלה לירושלים, קחו 50 שקל להסעות, נפגין בקפלן, נחסום את הכביש, נרוקן את הכספומט. קחו 100 שקל לשלטים, אני בעד, אני בעד, תרשמו אותי. בעד לנפח את הבלוני דגל ישראל עכשיו? 1. בעד לעשות אמבטיה? 1. בעד להתעלף ושיעירו אותי כשנגמר הסיוט הזה? 10. עדיין לא הורדתם את הכלבה? אני מבינה שכשאני מדברת בבית הזה, בשבילכם זה רעש רקע.

אולי יין? לא, לא, עד שיצאנו מהאלכוהוליזם של הקורונה, זה לא הרגע להישבר. מילא אם היתה לי כאן שמפניה ורודה. חחח, הומור ירוד. רגע מה זה העצומה ששלחו ב"עומדים ביחד בתל אביב"?. צודקים, חותמת. בובי, אני מעבירה לך עצומה, תחתמי בבקשה. בסדר, ממילא לא תספיקי להוריד אותה לסיבוב לפני הפיצה, אז כבר לפחות תחתמי. מה זה בקבוצה של השכונה? די, אני מתה. ברח להם הארנב.

מי עורך את השולחן? לא, לא, די, עכשיו! אתה כבר לדעתי עשרה ימים ברצף בפיפ"א. כן, מה הוא כתב לי? להיפגש לקפה? איפה אתה חי, כיף שם במאדים?! מקבלים חברים חדשים? אין כוחות למי שלא הולך להפגנה. בסדר, אימוג'י מנשק גם לך. אולי רק קצת יין? בכל זאת, איך אפשר לאכול פיצה בלי לשתות קצת יין? אני אנשום. אני אתרכז. אוכלים פיצה. אני אנסה לאכול משהו, למרות שזה קשה בזמן האחרון. ירדתי שני קילו. אני מנסה שהם לא ישימו לב, משחקת עם הקשה של הפיצה. אני מסתכלת על הילדים שלי. אני אומרת תודה שאנחנו לא מתחת להריסות בטורקיה. מי אמר שלא נהיה? אף אחד לא אמר. זה לא שאנחנו מקבלים אפשרות לבחור, או דיקטטורה או רעידות אדמה. הטורקים לא קיבלו אפשרות לבחור.

הנה, אני יכולה לעשות את זה, אני פשוט אתעניין ביום שלהם. היתה לך בחינה באזרחות היום, נכון? בקרוב החומר הזה יילמד בשיעורי היסטוריה, שלא לומר בספרות תחת מדע בדיוני. יכול להיות רומנטי במחתרת, לא? אני אציץ רק שנייה ב"הארץ", מזמן לא ראיתי. ברור שתהיה הסלמה בגדה. אלא מה יהיה? סבבה? כן, כן, אני שמה את הטלפון בצד. אבל רק קצת. כי בריאות נפשית היא לא בהכרח שלוות נפש.

בריאות נפשית היא היכולת לחוות רגש שתואם את הסיטואציה. מי שהמשיך לספר סיפורים בסבבה סביב המדורה גם כשהבחין שבשיחים מסביב מסתובב נמר, פגע בסיכויים שלו להעביר את הגנים שלו לדור הבא. אז אמנם במצב חירום צריך לשמור על הכוחות ולא לבזבז אותם על קטטות בוואטסאפ, אבל במקרה של סכנת נפשות, כשחלון ההזדמנויות להינצל הולך ונסגר, שלוות נפש היא השיגעון האמיתי. אני יצאתי מדעתי בשביל הילדים שלי.

המלצות מחאה

סרט: ג'וג'ו ראביט

דרמה קומית סאטירית על ילד גרמני בסוף מלחמת העולם השנייה שמנסה מאוד להיות נאצי אבל לא באמת מצליח. מאמציו להתמסר לפנטזיה הגרנדיוזית והגזענית השולטת בחברה שבה הוא גדל מסוכלים על ידי אמא שלו (סקארלט ג'והנסון, אשתי השנייה), שמשתייכת למחתרת ומחביאה ילדה יהודייה אצלם בבית. אני ראיתי את זה עם הבן שלי, בן עשר, אבל יש ילדים בני עשר שהסרט הזה יהיה גדול עליהם. מצד שני, אני גם מאלה שגררו את הילד שלהם להפגנה בירושלים. איפה צופים? בנטפליקס.

קריאה: מגזין "עיניים" בנושא דמוקרטיה

המגזין הזה הוא פרח רב-שנתי נדיר במחוזותינו. במערכת המגזין החליטו כי הגיליון לדוגמה, הזמין לעיון בחינם ברשת, יהיה הגיליון בנושא דמוקרטיה. אני מאוד ממליצה לעיין בו ביחד עם הילדים, והוא יכול גם לשמש בסיס מעולה למערכי שיעור, להורים ולמורים המתנדבים להיות אור קטן הנאבק לגרש את החושך. איפה קוראים? כאן בקישור.

הפגנות: הליום

בואו נפתח את זה רגע: מה זה השקר ההיסטורי הזה עם הבלונים? לא, באמת, אני רוצה להבין. למשל, בספר "פו הדוב". אני זוכרת בפירוש איורים של בלונים מרחפים באוויר. במשך כל שנותיי כאמא הייתי קונה בלונים, מנפחת אותם באוויר אשר בריאותיי ואז מתאכזבת לגלות שהם בכלל לא מתרוממים אל על אלא צונחים כמו איזה מנגו כחול מהכסא של כלת או חתן יום ההולדת.

רק עכשיו, כשהתחלתי לנפח בלונים עם דגל ישראל להפגנות, הבנתי שבעצם מה שאני זקוקה לו זה מכל הליום. אז אמנם זה יקר, 190 שקל למכל שמספיק לניפוח 40-50 בלונים - אבל וואו, איזה הבדל. פתאום הבלונים באמת מתרוממים להם בשמחה לשמים. אז אם במוצ"ש אתם רואים מישהי מעופפת לה מעל ההפגנה כמו בגרסה המזרח תיכונית של הסרט Up, תעשו לי שלום. איפה קונים? בחנויות/אתרי ציוד למסיבות.


שנפתח יומנים? אם אתם רוצים לקבוע ייעוץ, להזמין הרצאה או להציע שיתוף פעולה שלחו לי מייל אל: amalia.rosenblum@gmail.com

 
 
bottom of page