האם אתם מבזבזים זמן בטיפול? הפסיכולוג לז גרינברג חושב שכן
עודכן: 22 באוק׳
ריאיון מיוחד עם לז גרינברג, מפתח הטיפול ממוקד הרגש, שמסביר מדוע לא מספיק להבין את הכאב המקורי אלא גם צריך להרגיש אותו בשביל להיפטר ממנו. חלק ראשון
תובנה, או באנגלית Insight, היא שירת הסירנה של הטיפול. בנות הים של הפסיכותרפיה משוררות בקולן המתוק תובנות שונות, ופעמים רבות מפתות אותי, גם כמטפלת וגם כמטופלת, לקפוץ בעקבותיהן מהספינה הטיפולית, לאבד כיוון ולטבוע. אמנם המתנה הראשונית של הפסיכולוגיה לאנושות היתה תובנה, אבל כל מי שמכיר את הטיפול הפסיכודינמי יודע שרק לעתים רחוקות מאוד תובנה מובילה לשינוי פסיכולוגי עמוק ומתמיד.
התסכול הזה הגיע מבחינתי למיצוי בשבוע שעבר, כשזכיתי לעבור שלבי הכשרה מתקדמים בטיפול ממוקד רגש עם לז גרינברג, פסיכולוג קנדי יליד יוהנסבורג, אחד מחוקרי הפסיכותרפיה הבכירים בעולם ואחד המפתחים העיקריים והמקוריים של הגישה הטיפולית הזו. לא אגזים אם אומר שמעולם לא למדתי הרבה כל כך בזמן קצר כל כך כמו בהכשרותיו של גרינברג.
לפני שגרינברג עלה על מטוס בדרכו להכשיר מטפלים בני מזל במקומות אחרים בעולם, הוא ניאות לשבת אתי לראיון שישמש אותי בסדרת הרשימות הבאות כדי להציג את הגישה הטיפולית המהפכנית שלו, ואתחיל בתובנה המחקרית שלפיה תובנה איננה המטרה בפסיכותרפיה.
מה אנחנו לא מבינים לגבי תובנה?
"ובכן, הטעות הגדולה ביותר שלנו היא המחשבה שלפיה תובנה מובילה לשינוי. התובנות אכן מועילות לנו, אבל זו לא הצורה האולטימטיבית של יצירת שינוי אצל המטופל".
אתה יכול לתת לי דוגמה?
"אדם יכול להיות מודע לכך שהוא רגיש לביקורת מפני שאביו היה ביקורתי מאוד, או שהוא יכול לדעת שהוא רגיש למצבים שבהם הוא חש בודד ונטוש מכיוון שאיבד את אמו כשהיה צעיר. בתוך מערכת יחסים הוא יכול להרגיש פתאום בודד ונטוש בגלל הערה של בת זוגו, ויכול להאמין שהוא מרגיש כך בגלל בת הזוג ולהאשים אותה. אבל הגעה לתובנה שלפיה בבסיס הכאב נמצאת הרגישות מהילדות, ושהכאב אינו נעוץ במעשיהם של בני הזוג, יכולה לעזור להם לנהל את המצבים האלה באופן מווסת יותר. במובן זה, התובנה הפסיכולוגית מועילה להם.
"המגבלה היא שגם אם אתה מבין מהו המקור ההיסטורי של תגובותיך, וגם אם אתה לומד לנהל אותן טוב יותר, הבעיה האמיתית נותרת בעינה: אתה עדיין רגיש ביותר למצבים שבהם אתה חש בודד ונטוש או לביקורת, כמו בדוגמאות האלה. כלומר, התגובה הבסיסית הרגשית עדיין קיימת, והתובנה שרכשת לא באמת הובילה לשינוי התגובה הרגשית הזו".
מהו מודל השינוי בטיפול ממוקד רגש?
"מטרתו של טיפול ממוקד רגש היא לשנות את התגובה הרגשית הלא מועילה, או העודפת, שרודפת את המטופלים ומקשה עליהם לחיות את חייהם באופן תקין. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להרגיש את הכאב הקדום הזה, You need to feel it to heal it. מודל השינוי של טיפול ממוקד רגש נחקר רבות, ואנחנו רואים שכדי להגיע לשינוי עמוק ועקבי במצבם הרגשי של המטופלים צריך לעזור להם לחוש את התחושה הכואבת העתיקה, שלא נחוותה עד הסוף.
"אלא שאנחנו מסייעים להם לחוות את הכאב הזה בתהליך מובנה שמניב חוויה רגשית חדשה, ומשנה את הקידוד המוחי של החוויה הרגשית הישנה. לפי המודל שלנו, הדרך הטובה ביותר לשנות רגש קשה וכואב היא יצירת תהליך שבו הרגש הכואב נחווה באופן שמוליד רגש אחר באופן טבעי ומיידי.
"מה שצריך לעשות זה להבין שחלק מרגשותינו מניעים אותנו להתקרב לאדם אחר או לנוע לקראת מטרה מסוימת, ואילו רגשות אחרים גורמים לנו לסגת. למשל, פחד ובושה מארגנים אותנו לבריחה, או גורמים לנו להתכווץ כדי שהאדמה תבלע אותנו. כשאנחנו כועסים, לעומת זאת, תחושת הכעס דוחפת אותנו קדימה כדי להגן על גבולותינו. עצב משפיע עלינו להושיט יד בבקשת עזרה. משמעות הדבר היא שאי אפשר לברוח מפחד ומבושה וגם להושיט יד קדימה לקבל עזרה, לכן היווצרותו של רגש חדש משנה את הרגש הקודם".

מה יקרה למטופל שהזכרת בדוגמה הראשונה, זה שרגיש לביקורת?
"בטיפול ממוקד רגש נבין שעלינו לעבוד על העובדה שהיה לו אבא ביקורתי מאוד, אבל לא נישאר בתובנה בלבד. המטפל יחזור עם המטופל לזיכרונות של האופן שבו האב בייש והשפיל אותו, ויעזור לו לחוות מחדש את הרצון להיעלם ואת התחושה המכווצת של הבושה בתוך הגוף. אחרי שנפעיל את הזיכרון הצרוב הזה, נשאל את המטופל מה הוא צריך כשהוא מרגיש את הכאב הזה, או למה זקוקה התחושה הכואבת הזו. אם התחושה היא בושה ייתכן שהמטופל ירגיש שהוא היה זקוק לוולידציה, או שהוא היה צריך להרגיש מוערך בילדותו.
"הנקודה היא שברגע שאתה מרגיש ראוי באמת, שמגיע לך להיות מוערך - ולעתים קרובות אתה צריך מטפל לידך כדי שתוכל להרגיש ראוי - המוח הרגשי שלך מתחיל לפעול: 'מגיע לי לחוש ולידציה, ובעצם לא קיבלתי מה שמגיע לי'. אז מתחיל שלב חדש בתהליך, שבו אתה כבר לא חש את הכאב הכלוא אלא כועס.
"התהליך המובנה והבטוח שבו חווית את הכאב המקורי הוביל את המוח הרגשי שלך ליצור כעס אסרטיבי בריא, שאינו זעם מאשים ואינו תוקפני אלא כעס בריא על כך שלא קיבלת את הוולידציה שהיית זקוק לה בילדות, נניח, ושהיית ראוי לה. אם הכעס הזה נולד מתוך תהליך טיפולי שהוביל אותך בשלב מוקדם יותר לחוש את הבושה או את העצב שרדפו אותך כל חייך, הרי שהכעס הטרי הזה ישנה את הבושה המקורית שלך. ובסופו של דבר תצא מהתהליך הזה עם תחושה חדשה ממש של עצמך".
איך ייראה השינוי הזה במקרה של המטופל שהרגיש נורא בכל פעם שאשתו מתחה עליו ביקורת?
"הוא יפסיק לחוות תגובה פנימית קשה לביקורת של בת זוגו, ויתחיל להרגיש בעל ערך עצמי גבוה יותר וחוסן פנימי גדול יותר. כשבת הזוג תשאל אותו: 'טיפלת במטלה הזאת היום?' הוא כבר לא ירגיש את התחושה המוכרת בשיפולי הבטן, ולא יחוש את אותו כעס ראשוני עוצמתי. זה לא יהיה תהליך אטי שעובר דרך המחשבה והפרשנות, אלא הוא פשוט לא ירגיש שום דבר מיוחד, ובטח שלא בעוצמה שהכיר בעבר. לכן הוא יוכל לומר לבת הזוג שלו בפשטות 'עדיין לא הגעתי לזה'".
שנפתח יומנים? אם אתם רוצים לקבוע ייעוץ, להזמין הרצאה או להציע שיתוף פעולה שלחו לי מייל אל: amalia.rosenblum@gmail.com




